Page 98 - תאטרון 38
P. 98
\פטר הנדקה
הכיכר הריקה באור בהיר .
מטוס ,גבוה מעליה ,לאורך שניים-שלושה רגעים ,צל המטוס?
אז שוב המצב הקודם.
ענן אבק ,תימרת-עשן.
אחד במדים צועד וחוצה מהר בצד אחד וכבר חוזר מצד אחר ,גם כן בצעידה ,בזרועו זר
פרחים שאתו הוא נעלם בדרך הקצרה ביותר.
גלשן-קרש עוקף משהו דמיוני ,זה עתה קפץ מהגלשן והסתלק אתו בנחת-הגיגים ,אין הרבה
מהמשותף בינו לבין מחליק הגלגיליות מקודם ,מוחלף בן רגע בצללית במעיל ובכובע,
שמתוכה ,כשעובר האורח מסיר אותו ומברך בו עוד ועוד בעיגול ,נופלים עוד ועוד עלי
שלכת ,בעוד מהמעיל ,כאשר הוא מפתח כפתוריו ,מרשרש עוד ועוד חול וחלוקי חצץ ולבסוף
מתדרדרות גם כמה אבנים.
לעומת זאת רטובה היא הדמות שעברה בינתיים במסלול אחר לגמרי על פני הכיכר ,נוטף כמי
שספינתו נטרפה ,מגיע בזחילה על הברכיים ומזדקף בהדרגה למחצה ואז כבר מהדס-כושל
ויוצא מהתמונה.
גליון 97 38
