Page 90 - תאטרון 38
P. 90
לבטא במילים את זוועות המלחמה ואת הבלבול הנובע מההרגשה כי צריך לשמוח – הרי הבן חזר
הביתה בשלום .אולם ,התפקיד העיקרי של השתיקה כחומר גלם של היצירה מתבהר רק בסוף
המערכון ,כשנוצר הדיסוננס בין המחווה האילמת )הבן כובש פניו בידיו כסימן ייאוש( לבין מילות
הקריין על האושר והשמחה .מחוות הבן מעידה כי – למרות תחושת ההקלה – אין זה רגע חגיגי
ומאושר .ביזכרונו של הבן חרותה חווית המלחמה – ואולי גם המודעות כי קרבות חדשים יבואו .כפי
שכתב לוין בשירו את ואני והמלחמה הבאה באותה תוכנית ,תום המלחמה הוא אשליה; במוקדם או
במאוחר תפרוץ מלחמה חדשה .דהיינו ,פנטומימה זו משמשת כלי להבעת אירוניה .את סיפור הקריין
ניתן לפרש כמשאלה ,אגדה עם סוף טוב או שיח תקשורתי תועמלני ,בעוד שמשחקן האילם של
הדמויות משקף את החיים האמיתיים .משילוב של שני רבדים אלו נובע הדיסוננס ,וממנו – האירוניה.
החיים אינם כמו באגדות או בטלוויזיה; הם יותר מסובכים וקשים ,יש בהם מקום לתחושת הקלה וגם
לייאוש.
המסר שמאחורי השתיקה
השתיקה על הבמה עשויה להתממש באמצעות פנטומימה ,אך היא עשויה גם להוות חלק של
ה"חוץ-במה" או פשוט לא להיות משוחקת ,אלא לנבוע מסיטואציה בימתית נתונה .במקרה כזה
הצופה אינו מתמקד בסגנון המשחק ואינו מתייחס לשקט כאל אמצעי ביטוי מיוחד ,אלא ניגש לשקט
כאל דבר טבעי – ומשתמש בו לבניית משמעויות .הקברטים של לוין וה STS-מספקים דוגמאות
לתפקיד זה של השתיקה.
מסדר הניצחון של מלחמת 11הדקות הוא מערכון נוסף מהתכנית את ואני והמלחמה הבאה .זהו
נאום של אלוף 34,בו הוא פונה לחייליו ומפקדיו ,כדי לברך אותם על הניצחון בקרב" :לפני 11דקות
יצאנו ,שכם אחד ,לב אחד ,לקראת האויב ] .[...ב 11-דקות הצלחנו להשמיד ,לחסל ,להפיץ ,לרמוס,
לרסק ,לחתוך ,לקצץ ,לפצפץ ולמעוך את אויבינו .אמנם ,לא קלה היתה המערכה .מחיר דמים יקר
שילמנו" )לוין .(13 ,בסוף הנאום מתברר עד כמה יקר היה מחיר הדמים; האלוף מדבר אל מגרש ריק,
אף לא אחד מחטיבה שלמה נשאר בחיים.
]מחפש במבטו מישהו על המגרש ומנסה להמשיך בנאום[
חיילים...
]פאוזה[
חיילים...
]הוא עומד רגע אובד עצות ,ופתאום הוא נושא עיניו השמימה[
חיילים!
]מצדיע[.
המערכון נכתב בהשראת נאום אמיתי – נאומו של אל"מ שמואל גונן בתום מלחמת ששת 34
(279.הימים )לוין,
גליון 89 38
