Page 89 - תאטרון 38
P. 89

‫שתיקה כפעולה בימתית‬

        ‫הקברט "הנה באים הנעורים" )‪ (To idzie młodość‬משנת ‪) 1954‬ההפקה הראשונה של‬
                                            ‫התיאטרון!(‪ .‬מימין‪ :‬קז'ימיירה אוטראטה‪ ,‬אנדז'יי גאבריש‪.‬‬

                                                                                       ‫]פאוזה[‬
                                                                              ‫הבן מביט באם‪.‬‬

                                                                                       ‫]פאוזה[‬
                                                                               ‫הבן מביט באב‪.‬‬

                                                                                       ‫]פאוזה[‬
                                                                            ‫האם מביטה באב‪.‬‬

                                                                                       ‫]פאוזה[‬
                                                                              ‫האב מביט באם‪.‬‬

                                                                                       ‫]פאוזה[‬
                                            ‫האב והאם והבן החוזר משדה הקרב מביטים זה בזה‪.‬‬

                                                                  ‫]פאוזה‪ .‬הבן כובש פניו בידיו[‬
               ‫וכך הם יושבים ומסתכלים זה בזה‪ ,‬שמחים ומאושרים‪ ,‬עד עצם היום הזה )לוין‪.(20 ,‬‬

‫כל דמות מקיימת קשר עם שאר הדמויות אך ורק באמצעות מבטים ומגע‪ .‬סיפורו של הקריין מדגיש‬
‫את הג'סטות והמבטים האילמים‪ .‬ניתן לנחש מהי הסיבה לשתיקתם של בני המשפחה‪ :‬אי‪-‬היכולת‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬            ‫‪ 88‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94