Page 84 - תאטרון 38
P. 84
הוא בוחר למקם עתה בקולונוס ,מקום הולדתו שלו עצמו .אמנם ,גם בעת כתיבת אדיפוס
המלך כעשרים שנה קודם לכן היה סופוקלס איש לא צעיר ,אך נראה שבחלוף השנים וכאשר
המוות עמד בפתח ,מקבל מושג הזמן משמעות עמוקה ביותר עבור סופוקלס .במסגרת ראייה
רחבה זו של הזמן קשה שלא להבחין גם בנימה המלנכולית העולה מטורים אלה ומשיר
המקהלה המפורסם ) .(1248-1211הנחמה האישית מהולה בתחושת עצב ,שכן החיים טומנים
בחובם תהפוכות רבות שסופן מוות .גם גיבורו של סופוקלס הזדקן .חייו למודי הסבל של
אדיפוס ותהפוכותיהם לימדו אותו שיש תקומה גם לאחר מה שנראה כגרוע מכל .יש בכך
נחמה גדולה ,אך גם נחמה זו מהולה בעצב שכן רק במותו ולא בחייו יסייע אדיפוס לאתונה
ויביא הרס על תבי .ברובד השלישי נמצאת אתונה ,עירו של סופוקלס ,ומעתה גם של אדיפוס.
קרוב למאה שנה חי סופוקלס באתונה וחזה מקרוב בכל קורותיה בשנים אלה .מפוליס מובילה,
העומדת בראש אימפריה ימית ,דרך מלחמות ועמן ניצחונות ותבוסות .בחיי הפוליס כמו בחיי
תושבי העיר דברים משתנים ללא הרף .אם אמנם ניסה סופוקלס לנחם את עירו לאור מצבה
הקשה בסוף המאה החמישית ,הרי שהטון המלנכולי המלווה נחמה זו עשוי להצביע על
האפשרות שזוהי קינה במסווה של נחמה .בשני ּות הנגרמת מכך שהעצב נמהל בשמחה
והנחמה נמהלת בקינה אנו נתקלים גם בסיומה של הטרגדיה .אדיפוס מת ,אך מותו נתפס כסוג
של מעבר ואינו מותיר תחושת זעזוע .זוהי מיתת נשיקה ,כביכול ,ובכך יש נחמה.
סיכום
סקרתי כאן את ההבדלים בהתייחסותו של סופוקלס למיתוס של אדיפוס כפי שהם מופיעים
באדיפוס המלך ובאדיפוס בקולונוס .גישתו הבסיסית של סופוקלס למיתוס ,כפי שהיא באה
לידי ביטוי במחזה המוקדם ,לא השתנתה ,וכן גם השקפת עולמו המוסרית והדתית .הוא עדיין
מאמין בכך שיכולתנו להבין את עצמנו ואת מקומנו בעולם מוגבלת ,אך יחד עם זאת ,כפי
שמעידים המוטיבים החדשים שהוסיף למיתוס ,נקודת מבטו התרחבה ,ובערוב ימיו הסתכלותו
על החיים מורכבת יותר ופחות נחרצת .הפרספקטיבה הרחבה יותר התאפשרה הודות לשינויים
שעברו על סופוקלס במהלך השנים שחלפו בין שני המחזות ,שינויים שהתרחשו במקביל ותוך
זיקה לשינויים הדרמטיים שעברה אתונה עירו.
זיקה זו בין סופוקלס לאתונה הופכת ,בסופו של דבר ,את המחזה השני למובן יותר על רקע
הראשון ,ומבחינה זו יש למחזה המאוחר חשיבות רחבה שאינה נובעת בהכרח מאיכותו
הדרמטית .עשרים שנה קודם לכן ,הייתה אתונה בשיא כוחה .מעמדה ועוצמתה לא הוטלו
בספק והמיתוס של אדיפוס נבדק מתוך היבט מוסרי אוניברסאלי שאינו קשור בהכרח לאתונה.
נקודת הכובד של המחזה הדגישה את אי יכולתו של האדם להבין את מקומו האמיתי בעולם,
ובהתאם לכך הייתה הגישה למעשיו של אדיפוס בלתי מתפשרת .עשרים שנה לאחר מכן,
אתונה חלשה יותר ,סופוקלס ואדיפוס זקנים יותר והמוקד הרעיוני של המחזה שונה :לא עוד
גליון 83 38