Page 111 - תאטרון 38

‫שתיקה כפעולה בימתית‬

‫אחד בחפזון אימה עם מזוודת סוכן‪ ,‬פורץ למערה ופתאום אינו נחפז‪ ,‬משוטט הצידה‪ ,‬מצטרף‬
‫לזה שבשולי הדרך‪ ,‬הולך ומשתופף לידו‪.‬‬

‫יצחק חוזר‪ ,‬בריא ושלם‪ ,‬אברהם‪ ,‬בידיים ריקות‪ ,‬עייף עד מוות‪ ,‬אחריו‪.‬‬

‫בעוד הם חונים על הארץ במרחק מה‪ ,‬האב בחיק הבן‪ ,‬עוברים שוב ילדים בתחום הלא נראה‪,‬‬
‫מזוהים בקריאות ובצעקות ללא הרף‪ ,‬ואחד מתקרב על ברכיו‪ ,‬שאחר כך מזנק על רגליו‪,‬‬

‫מתנקה מאבק ונעמד לא משנה היכן‪.‬‬

‫שוב מזדחל ובא אחד כשוטה הכיכר ושולח מבט מזה לזה‪ ,‬לכל אחד לחוד מלמטה בפניו‪ ,‬אחר‬
‫כך נסוג על קצות בהונותיו לרקע‪ ,‬כשבו בזמן מופיע אחד כמשוגע לספרים‪ ,‬מנפנף לעצמו את‬
‫האור אל ספרו הפתוח וכך מהלך אנה ואנה ובדרך שנייה אחר קופץ פנימה כמו על אבנים‬
‫הבולטות מערוץ נהר‪ ,‬הנה נעצר על גדת הנהר ומסתכל אחורה ובדרך שלישית זוג זקנים‬

‫מלקק גלידה‪.‬‬

‫לרגע כבר לא עובר איש על פני הכיכר‪ ,‬כל אחד ואחד עוצר‪ ,‬מפסיק מיד להיות פעיל‪ ,‬עומד‪,‬‬
‫יושב‪ ,‬חונה; כך גם מי שבאים בעקבותיהם‪ :‬שניים המקיפים זה את זה כמתאבקים‪ ,‬אורבים‬
‫לתפיסת ההטלה של היריב ולפתע נפרדים בשקט; אחד שהופיע במחוות ניצחון של ידיים‬
‫פרושות מעלה ומיד משפיל אותן; אחד שנכנס פנימה בריצה‪ ,‬על החזה מספר‪ ,‬שבעמדו נופל‬
‫ממנו תיכף ומיד; אחת‪ ,‬שבצעדה הראשון אל האור כמי שקמה לתחייה מהמתים‪ ,‬אז האחת‬
‫שביצעה גלגלונים‪ ,‬אז דמות לא בולטת בין כל היתר; אחד ושלג נערם על שכמו ועל כובעו‪,‬‬
‫כמעט כבר עבר והוא קודם עוצר והחלטי פונה לעבר אמצע הכיכר‪ ,‬בעודו מסיר כובעו‪ ,‬מנער‬

‫את השלג והולך בשקט גובר‪ ,‬בצעדים קטנים והולכים‪.‬‬

‫לבסוף כושלת ונכנסת עוד דמות בתלבושת כחולה של שוליה‪ ,‬בעודו מגלגל גלגל עגלה ‪ -‬או‬
‫שמא אין זו רוזטה‪ ,‬מזוגגת בכחול של שארטר‪ ,‬שהנה משתבר ומשתקף בה האור? ‪ -‬באמצע‬
‫סובב על עקבו עם החפץ‪ ,‬הנה כבר חוזר בלעדיו‪ ,‬מחפש את מקומו בין שאר האנשים‪ ,‬כמובן‬
‫אינו מוצא אותו בשום אופן ‪ -‬אי מציאת מקומו הופכת דרמתית יותר כל הזמן עד שלבסוף‬
‫שוטה הכיכר לחילופין בעל המקום לחילופין פטרון‪-‬המקום מורה לו קצרות ונמרצות מקום‬
‫כלשהו )ככה עוד לא הוצב איש במקומו(‪ ,‬ואחר כך בא‪-‬כוחו מסיר את המסכה והופך לאני‪-‬‬

‫לא‪-‬יודע‪-‬מי בחלל הביניים עם כל האחרים‪.‬‬

‫שהייה‪.‬‬

‫הכיכר באורה הבהיר‪ ,‬הישן‪ ,‬ואחרי כן פרושים לרווחה‪ ,‬מרוחקים או צפופים‪ ,‬רובצים‪ ,‬גם‬
‫זקופים‪ ,‬שפופים‪ ,‬כישובים על כס המלך ‪ ,‬כל כלל הגיבורים‪.‬‬

‫הרעש או ההמיה שוב סובב‪-‬הולך‪ ,‬אחריו באלכסון אחורה אחד מתמיד למצמץ כמו ים בקפאו‪,‬‬
‫בעקבותיו צליל יחיד של צרצור צרצרים מרוחק‪ ,‬בעקבותיו דממה‪.‬‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬ ‫‪ 110‬‬