Page 64 - תאטרון 38
P. 64
בתוך מסגרת זו של המחזה הקפיד סופוקלס לארגן את חומרי המיתוס המרכיבים את העלילה
כך שלשום גורם שאינו חלק מחיי אדיפוס לא תהיה השפעה על ההתרחשות הדרמטית במחזה.
הדרמה אינה טמונה בהתגשמות הנבואה שקיבל אדיפוס בדלפי ,אלא בגילוי שאדיפוס מילא
את דבר הנבואה בלא יודעין .העניין המהותי הוא הזהות העצמית של אדיפוס ,שאינו מוכן עוד
לחיות באשליה ,אלא ממשיך וחושף את העובדות רובד אחר רובד .הטרגדיה של אדיפוס
נובעת ,אם כן ,מגילוי זהותו האמיתית ,גילוי שהוא אחראי לו באופן בלעדי .האירועים
המרכזיים של המחזה אינם חלק מהנבואה :אפולון לא ניבא את גילוי האמת ,את התאבדותה
של יוקסטה או את עקירת עיני אדיפוס .לגורל אין ,אם כן ,תפקיד בהנעת העלילה של אדיפוס
המלך 2.ובכל זאת ,לגילוי העצמי של אדיפוס יש חשיבות מכרעת ,שכן הוא חושף את העובדה
שהנבואה התגשמה זמן רב קודם לכן .אדיפוס מגלה שהוא הגשים את הנבואה שממנה ניסה
לחמוק בצעירותו .מוטיב הגורל אכן עולה בשלב זה ,אך לא כגורם המתערב בעלילה ,אלא
כבעיה מרכזית ובעלת משמעויות מכריעות בחייו של אדיפוס .אנו מבינים שהנבואה אינה
הסיבה הבלעדית לכך שאדיפוס פועל כפי שהוא פועל .בכך משחקת תפקיד גם אישיותו.
חומרת המעשים :אי-ידיעה ,הגנה עצמית וגורל
בשני המחזות קיימת התייחסות לרצח אב ולגילוי-עריות ,ובשניהם אדיפוס צריך להתמודד עם
מעשיו ,אך כפי שנראה להלן ,יחסו אליהם השתנה .על מידת החומרה שבה מתייחס אדיפוס
למעשיו במחזה אדיפוס המלך הוא מעיד בעצמו .כאשר עולה בלבו החשד שהוא האיש שרצח
את לאיוס ,מלכה הקודם של תבי ,הוא מספר ליוקסטה על התקרית בצומת שלוש הדרכים,
שבה אירעו המריבה והרצח ,ואומר ):(819-813
...אך אם אמנם /יש לנכרי ההוא שמץ של קרבה לליוס /,היש אומלל כמו האדם
שלמולך? /היש מי ששנוא יותר על האלים? /הן אף נוכרי ואף אזרח אינו רשאי /לא
לארחו אצלו ,לא לדבר אליו – יש לגרש אותו3.
בתחילת אדיפוס המלך הטיל אדיפוס קללה על רוצחו של לאיוס ובכך קילל את עצמו מבלי
שהיה מודע לכך .כשעולה בו ההכרה שאולי קילל את עצמו ,הוא מזועזע ,ובצדק ,מחומרת
העונשים שהטיל על עצמו .עם זאת יש להניח שכל רוצח מלך היה מקבל יחס דומה ,והוא
בשפלותו אף מתחתן עם אלמנת הנרצח ,ולו גם מבלי דעת .ואם כך הדבר ,מה ייעשה לאיש
אשר רצח את אביו ושכב עם אמו? למרות שבשלב זה של המחזה אדיפוס אינו יודע עדיין
שהוא האיש ,,הוא אשם בשני המעשים .מעטים המעשים המעוררים בנו חלחלה
אינסטינקטיבית יותר משני המעשים שביצע .על מידת החומרה שבה התייחסו היוונים
2 Knox (1957), 5-6
3המובאות מתוך אדיפוס המלך ואדיפוס בקולונוס לקוחות מתרגומו של אהרן שבתאי :הוצאת
שוקן) 1999 ,1994 ,בהתאמה( .במקרים ספורים שיניתי מעט את התרגום לצורך הנהרה.
גליון 63 38
