Page 65 - תאטרון 38
P. 65
קלאסיקה במבט נוסף
הקדמונים אל רצח אב אפשר להיווכח מדבריו של אפלטון .על פי אפלטון ,המקרה היחיד שבו
הרג לא יוצדק בשום נסיבות ,גם לא בנסיבות של הגנה עצמית )כפי שיטען אדיפוס בהמשך(
הוא רצח הורים .על כך אומר אפלטון :הורג אביו או אמו בחרון אפו – מות יומת4.
ושוב מצביעים דבריו של אדיפוס עצמו על חומרתם האובייקטיבית של המעשים )1365-
:(1360
הן כעת אני שנוא-אל ,בן לאם טמאה / ,שותף בהולדה למולידי / .אם יש פורענות
שהיא מעל לכל / ,הרי זכה בה אדיפוס!
על רקע זה נבחן בהמשך את השינוי המתגלה מאוחר יותר בגישתו של סופוקלס אל מי שביצע
מעשים כאלה.
באדיפוס בקולונוס ,לאחר סירובה של המקהלה להרשות לאדיפוס לשהות בחורשת
האומנידות בקולונוס כפי שהובטח לו תחילה ,פונה אנטיגונה למקהלה ומעלה את הטיעון
שאדיפוס אינו אשם ,שכן מעשיו היו "בלתי רצוניים" ) .(239 ergōn akontōnזוהי הפעם
הראשונה שנעשה במחזה שימוש במונח ,שיחזור על עצמו בהקשרים ספציפיים הנוגעים
ליחסו של אדיפוס למעשיו .בשלב זה אנטיגונה מזכירה באופן כללי "מעשים" ,ואין היא
מעלה טיעונים מוגדרים במטרה להצדיק את התנהגותו של אביה במי משניהם .אך מייד לאחר
מכן פונה אדיפוס עצמו למקהלה ,ובבקשו מחסה הוא אומר ):(274-270
אבל איך יתכן למצוא פסול בטבעי? /הלא הגבתי כנתקף ,ולפי החוק /גם לו פעלתי
ביודעין איני אשם / .אך לא ידעתי ,בעוד שאלה שרצו /להמיתני ,במודע שלחו בי
יד.
מניסוח הדברים ניתן להבין שאדיפוס מתייחס אל כל אחד מהמעשים בנפרד .הנאום מכיל את
שני הטיעונים המרכזיים שבגינם רואה עצמו אדיפוס חף מפשע :הוא פעל מתוך הגנה עצמית,
ובחוסר ידיעה .מעניינים במיוחד דבריו בטורים :274-273בעוד שאלה שרצו /להמיתני,
במודע שלחו בי יד .על פי הקשרם של הטורים בתוך הנאום כולו נראה שאדיפוס עורך
הקבלה בין אי-הידיעה שלו בעת הרצח לבין הידיעה של הוריו .הוא פעל מתוך הגנה עצמית
ומבלי יודעין ,בעוד הוריו פעלו מתוך ידיעה ברורה כאשר ניקבו את רגליו והשליכו אותו על
הר שומם5.
המקרה הבא שבו אדיפוס מצדיק את מעשיו מתרחש מעט מאוחר יותר ,כאשר המקהלה פונה
אליו ומנסה לברר פרטים על עברו .בדיאלוג ניכרת היטב הסקרנות החטטנית מעט של
המקהלה ,ותחושת אי הנוחות של אדיפוס .במקרה זה ההפרדה בין ההתייחסות ליחסים עם
4כתבי אפלטון ,כרך רביעי ,תרגום :יוסף .ג .ליבס ,עמ' =] 308החוקים [c 869
5 Jebb, OC 274; Cf. OT 718.
גליון 37 64