Page 69 - תאטרון 38

‫קלאסיקה במבט נוסף‬

‫עשית? שואלת המקהלה‪ .‬לא עשיתי‪ ,‬עונה אדיפוס‪ ,‬ובכך הוא מחזק פן חשוב במסכת טיעוניו‪,‬‬
‫שכבר עלה קודם לכן במחזה‪ .‬בטור ‪ 266‬אומר אדיפוס למקהלה‪ :‬מאחר שתדע שאני סבלתי‬
‫את המעשים יותר מאשר עשיתי אותם‪...‬כך גם בטור ‪ 271‬שצוטט לעיל )‪...‬הגבתי כנתקף‪.(...‬‬
‫שוב ושוב מדגיש אדיפוס את העובדה שהמעשים לא רק שהיו לא‪-‬רצוניים אלא אף נכפו עליו‪.‬‬
‫הוא לא היה מעוניין כלל בנישואים עם אלמנת ליוס‪ ,‬אך העיר היא זו שהעניקה לו את המלכה‬
‫כגמול על הטובה שעשה לעיר כשגאל אותה מאימת מהספינקס‪ .‬לכך יש חיזוק גם באדיפוס‬

‫המלך )‪:(384-380‬‬

‫הו עושר ומלוכה וידע הממשל‪ / ,‬שאין חשוב ממנו או נחשק יותר ‪ / -‬איזו קנאה‬
‫גדולה נצמדת אליכם‪ / ,‬אם עקב השלטון הזה אשר העיר נתנה לי כדורון‪ ,‬מבלי‬

‫שאבקש ‪...‬‬

‫אך טענה זו אינה חוזרת בהקשר לרצח האב‪ .‬כאן אדיפוס אומר במפורש "הרגתי"‪ ,‬אך מסייג‬
‫ומוסיף מידה של הצדקה לרצח‪ ,‬הצדקה שבה דן כבר קודם לכן‪ :‬העובדה שהרצח נעשה שלא‬

‫מתווה של הצייר שלום סבא לתלבושות אנשי המקהלה‪ ,‬להצגה בהבימה )‪ (1947‬בבימוי טיירון גתרי‬

‫מרצון ומתוך הגנה עצמית‪ .‬במקרה הזה מציין אדיפוס את חוסר ידיעתו דווקא )‪...‬וגם לא‬
‫ידעתי מיהו(‪ .‬ובכל זאת למישהו )או למשהו( הייתה מודעות מלאה למתרחש‪ :‬כוח על‪-‬אנושי‬

‫כלשהו השקיף מן הצד‪ ,‬או אולי אף צפה מראש את מהלך האירועים‪ .‬מה היה קורה אילו‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬ ‫‪ 68‬‬