Page 12 - תאטרון 35
P. 12
תמונה מתוך קיגלר :חייו ומותו .ההצגה עלתה בפסטיבל עכו ,2012ולאחר מכן בתיאטרון אנסמבל
הרצליה )בבימוי המחבר( ,בהשתתפות :דוד קיגלר ,רחל דובסון ,פלורנס בלוך ,יוסי טולדו ,דינה
צילום :גדי דגון בליי-שור ,אלברט כהן.
גד קינר :האם אתה סבור שאתה הבמאי האי ֵדאלי של המחזות שלך?
עודד ליפשיץ :לא כל כך .להפך .אני חושב שיש מחזות שלא כדאי שאביים בכלל .אבל זו תחושה
משתנה .היום אני מרגיש הרבה יותר פתוח לעבוד בדיאלוג .אם יש במאי נכון ואמון הדדי ,נוצר קשר
מאוד מיוחד ,והקשר הזה מאוד חשוב לי גם מבחינת הלימוד האישי .אני גם מפחד פחות לטעות .אם
בכיסא הייתי מאוד עסוק בחוויה של המוחלט ,היום אני לוקח הרבה פחות קשה כשמשהו לא קורה ,או
לא עובד ,במפגש עם המציאות ,או בקריאה מסוימת שלא הבינה את המחזה .הבנתי שהמקום היחיד
שבו אני יכול ליצור עולם בלי הפרעה ,הוא רק על הנייר.
גד קינר :הכתיבה שלך היא בדרך כלל – כשקיגלר הוא אולי היוצא מן הכלל -כל כך 'מחוץ לקופסה'
המקובלת ,שהתיאטרון הישראלי המיינסטרימי ,המתרחק מנסיינות ,מתקשה לקבל אותה .האם אתה
מוכן להיאבק על הייחוד שלך גם אם תצטרך להסתפק בפרינג?'
עודד ליפשיץ :היחס שלי לכתיבה כל הזמן משתנה .בקיגלר למשל ,היה חשוב לי לדבוק בתבנית
יחסית פשוטה .אני לא מנסה לחשוב אם מחזות יעלו במסגרת כזו או אחרת ,הייתה תקופה שהשאלה
הזו הטרידה אותי יותר ,מה שאני מנסה לדאוג לו יותר מהכול ,זה תהליך נכון של התפתחות .חשוב לי
להמשיך בניסיונות שאני יודע שיש לי עוד דרך ארוכה להעמיק בהם ולמצות אותם .המשוואה שבין
רפרטואר לפרינג' פחות מטרידה אותי ,אבל מה שכן ,חשוב לי שחלק מהמחזות יזכו להתמודדות
רצינית .אני יודע שמחזות צריכים לעלות ,כדי לאפשר גם ,בין היתר ,את היכולת שלי ככותב לצמוח
מהם ולהמשיך ללמוד.
10גליון 35