Page 11 - תאטרון 35
P. 11
דבר המערכת
לצאת מהשגרה שהמציאות יצרה מכוח האינרציה ,אבל הניסיון תמיד שוקע אל כובד המשיכה
של השגרה.
גד קינר :המחזה כיסא מתחיל עם שתי פרדיגמות התנהגותיות של המתבונן )פילוסוף?( ושל
העושה ,זה המבקש לעשות את מה שלא ניתן לעשות -להשתחרר מהחומר ומכוח הכבידה
)המשורר?( .זה ,כך נראה בעליל ,משל .אבל משל ְלמה ?...
עודד ליפשיץ :באחד השירים של אנצנסברגר ,מתוך השקיעה של הטיטאניק ,הוא כותב על '21
סיבות מדוע המשוררים משקרים' .וכך הוא מסביר את אחת מהסיבות – "כי הרגע שבו נאמרת
המילה 'מאושר' ,הוא לעולם אינו רגע מאושר" .בין המתבונן ובין החווה קיים מתח נצחי,
שמבחינתי לקוח מתוך המשוואה הזו על המשורר :מי שחווה עכשיו )הממשי( ,לא יכול לכתוב
על החוויה ,ומי שכותב על החוויה )המשורר ,הפילוסוף( ,לא יכול לחוות אותה .בין מה שקורה
עכשיו במישור המציאות ובין מה שעומד לקרות ,במישור התיאורטי ,קיים פער בלתי ניתן
לגישור ,אבל הוא פער מאוד דרמטי .זה המשחק שקיים בשבילי בכיסא .גם זהו משל של מפגש
בין מציאות ובין רצון אוטופי ,להגיע אל המוחלט ,לשמור על תמימות .המספר מאמין שקיימת
מילה אחת נכונה ,שאם נגיד אותה ,דווקא אותה ,יתרחש 'הפלא הלא ישוער' ,אבל הוא לא יכול
למצוא את המילה הזו ,כי באוצר המילים של הדיבור הממשי היא לא קיימת.
גד קינר :מהן השאלות התמטיות והצורניות המעסיקות אותך כיוצר? האם נקודת המוצא שלך
היא דימוי? מטפורה? תמונה חושית? או שקיימים גם גירויים רעיוניים ליצירה ?
עודד ליפשיץ :זה מאוד משתנה .יש בניסיון הזה לעקוב אחרי מניע משהו מייאש בשבילי,
שנועד להיכשל .אם במחזה מסוים נאחזתי בגרעין ששימש כנקודת פתיחה ,כשאני מנסה לעשות
באותו גרעין שימוש נוסף ,שום דבר טוב בדרך כלל לא יוצא מזה .זה גם עניין של תקופה.
המחזות שמופיעים כאן צמחו יותר מתוך הכתיבה עצמה ,מתוך מקום אינטואיטיבי ,והכתיבה
שוב הצמיחה את הרעיון .סוניה ובובק נולד מתוך רגע של אימה .יום אחד שמעתי מישהו דופק
בדלת של השכנים ,בקול כמעט מתחנן .הוא הפסיק ,חיכה לתשובה ,ואחרי זמן מה הוא שוב
דפק .אחרי רגע ארוך של שקט מוחלט עלתה בי המחשבה שאולי האיש עדיין עומד שם .מחכה.
המחזה נולד מהתהייה של זוג הבורא עולם בדוי כתוצאה מהשאלה -מי האיש הזה שעומד
מחוץ לדלת? מה הוא רוצה ומה הסיפור שלו? הסיפור הופך להשלכה על המציאות של הזוג
עצמו .רקוויאם לדניאל נולד מתוך עבודה עם שתי תלבושות ממחסן התלבושות של החוג
לאמנות התיאטרון ,ששאלתי לצורך תרגיל במשחק .מאוד נקשרתי אל התלבושות האלו ,שהיה
להן סיפור מאוד חזק ,והושבתי אותן אחת מול השנייה .לאט לאט התחילו להיווצר וריאציות של
תמונות קצרות ,של חושך ואור .רק אחר כך הצטרפו האבנים ודניאל.
גיליון 9 35