Page 130 - תאטרון 35
P. 130

‫ומיומן‪ .‬בדיעבד‪ ,‬כך נראה לי‪ ,‬גם אם הוא לא התכוון לכך‪ ,‬הוא ממשיך את הסגנון והמסורת של יוסף‬
‫מילוא‪ .‬השלישי בחבורה‪ ,‬חנן שניר‪ ,‬במאי מקצועי ומיומן מכל הבחינות‪ ,‬המביים מחזות מקוריים‪,‬‬
‫מתורגמים‪ .‬ייחודו בכך שהוא משלב בעבודות הבימוי שלו‪ ,‬בהתאם להקשר‪ ,‬גם אלמנטים של‬
‫פסיכודרמה‪ ,‬המתמקדים‪ ,‬כדבריה של ירושלמי‪ ,‬ברובד הנפשי של הדמויות ושל יחסי הגומלין ביניהן‪.‬‬

                         ‫לרבות חמרים יהודיים‪ ,‬הדיבוק ועוד‪ .‬בקיצור – 'נבחרת לאומית' של במאים‪.‬‬

‫כל פרק סוקר ומנתח באופן יסודי ומקיף את המחזות השונים המייצגים במאי ובמאים‪ ,‬לרבות מחזאים‪-‬‬
‫במאים‪ ,‬וכן השפעות של במאים זרים שתרמו לא מעט לתיאטרון העברי‪ .‬ירושלמי בוחנת גם את הרקע‬
‫פוליטי‪-‬תרבותי של מחזות והצגות כפי שבא לידי ביטוי במדיניות הרפרטואר של להקות שונות‬
‫ובסגנון הבימוי של במאים שונים‪ .‬כיום‪ ,‬לדבריה‪ ,‬מעמד הבמאי הוא יותר כ'מבצע' ולא כ'יוצר בימתי'‪,‬‬
‫'מתוך הסתגלות לעולם כמות שהוא'‪ .‬כמובן שלא ניתן לסקור להזכיר בספר אחד את כל הבמאים‪,‬‬
‫דוגמת יבגני אריה המנהל הבמאי של תיאטרון גשר או שולמית בת דורי שתרמה לא מעט לתיאטרון‬
‫מהיבט חינוכי‪ ,‬חברתי והיסטורי‪ .‬או להזכיר במבוא את מנחם גנסין כמנהל‪-‬במאי הראשון החשוב של‬
‫התיאטרון הארץ‪-‬ישראלי‪ .‬אולם מסגרת‪-‬העל שירושלמי בחרה – מ'צמרינסקי ופרידלנד ועד ניצן‬
‫ושניר ‪ -‬במאים‪ ,‬מחזות‪ ,‬תיאטרונים – ערכים ואידיאולוגיה‪ ,‬היא מקיפה ויסודית מכל הבחינות – וגם‬
‫מעוגנת בתפיסה מתודולוגית מוגדרת מגובשת‪ .‬בקיצור – ספר חשוב‪ .‬מקורי וייחודי‪ ,‬לכל מי שמתעניין‬

           ‫בתיאטרון העברי מהיבטים שונים מבחינת חשיבותם ותרומתם של במאים ‪ -‬מאז ועד היום‪.‬‬

                 ‫הנפשות הפועלות‬

      ‫ד"ר אולגה לויטן ‪ -‬מרצה בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית ובחוג שילוב אמנויות‬
       ‫בהוראה במכללת לחינוך ע''ש דוד ילין‪ ,‬חוקרת ומבקרת תיאטרון‪ .‬מפרסמת מאמרים בעברית‪,‬‬

                                                                                   ‫ברוסית ובאנגלית‪.‬‬

‫ד"ר רותי אבליוביץ ‪ -‬מרצה בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית‪ ,‬בחוג לתיאטרון ולמחול‬
       ‫במכללת הגליל המערבי‪ ,‬ובבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים‪ .‬את עבודת הדוקטורט שלה‪,‬‬
         ‫שעסקה ברטוריקה של דיבור מהבטן במופעי קול של אמניות מופע‪ ,‬היא כתבה בחוג לאמנות‬
                    ‫התיאטרון באוניברסיטת תל אביב‪ .‬מאמריה התפרסמו בכתבי עת בארץ ובעולם‪.‬‬

‫ד"ר פנינה פורטר ‪ -‬מורה ומרצה לאמנות התיאטרון‪ .‬במאית‪ ,‬עוסקת בחקר התקבלות מחזאות זרה‬
                                                         ‫בישראל ומתמחה בהיבטים חזותיים בניתוח המופע‪.‬‬

‫פרופ' בן‪-‬עמי פיינגולד – הרצה בבית הספר לחינוך ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫בנוסף הרצה במכללת לוינסקי‪ .‬במחקריו עסק בחקר ספרות ההשכלה‪ .‬בדרמה העברית ובהוראת‬

               ‫הספרות השנה חזר והופיע ספרו השואה בדרמה העברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫גד קינר ‪ -‬פרופסור‪-‬חבר וראש החוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬שחקן‪ ,‬דרמטורג‪ ,‬במאי‪,‬‬
‫משורר ומתרגם )תרגם כ‪ 30-‬מחזות מגרמנית‪ ,‬נורבגית ושבדית‪ ,‬שהועלו על במות בארץ(‪ .‬עורך עם חיים‬
‫נגיד את כתב העת תיאטרון‪ .‬יו"ר איגוד כללי של סופרים בישראל‪ .‬פרסם עשרות מאמרים על התיאטרון‬

                     ‫הישראלי‪ ,‬הגרמני והסקנדינבי‪ ,‬על תורת ההתקבלות‪ ,‬הדרמטורגיה‪ ,‬תיאטרון וחינוך ועוד‪.‬‬

                                                             ‫‪  128‬גליון ‪35‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132