Page 88 - gag 43
P. 88
***
אחרי העניין ההוא עם המיני מאוס המצוירת על הקיר ,מוטי קנה לה את בלוק
הציור הראשון .וצבעי אקריליק עשויים מצבע ודבק ,שהם חיקוי של צבעי
השמן שציירים משתמשים בהם .היה מותר לה לפרוש עיתונים על שולחן
האוכל ולצייר בין השעה אחת וחצי לרבע לארבע ,כשכולם היו נחים .איריס
גילתה שעם הרבה צבע לבן אפשר לעשות שהצבעים יהיו בהירים יותר ,ואז
כל צבע הוא קשת שלמה של צבעים.
"קוראים לזה גוונים ".אמר גידי פעם אחת ,כשניסתה להסביר לו.
אחד הציורים שחזר על עצמו בווריאציות שונות היה הלב הרוקד בחצאית
בלרינה ,שאיריס קראה לו "רוז ".גידי אהב תמיד את הציור של הילדה
באקריליק השחור ,בעיר עם בתים וגינות עצים שחורים ,שמים שחורים ,גשם,
ברק ושמש לבנה .דווקא היקר לאיריס מכל הציורים היה סוס בצבע כחול
מים ,ליד דקל ,על רקע מדבר הזהב .כמובן ,היו המון ציורים של סימבה.
מפעם לפעם ציירה מישהו מהמשפחה וככה למדה מהמולידים שלה את המילים:
דיוקן ,פורטרט .יואב החבר של גידי ומקס הידיד של סבתא רעיה משוויצריה,
לא הפסיקו להגיד שא ֶלה לא ציורים של ילדה בת חמש .ואז סבתא רעיה
הצליחה לשכנע את ליאה ואת מוטי לשלוח אותה ללמוד בחו"ל כשתגיע
לכיתה א' .מקס המליץ על בית ספר לאמנויות שנמצא בטוסקנה שבאיטליה,
כזה שלומדים בו ילדים מכל מיני מקומות בעולם .בהתחלה לא רצתה לנסוע,
בסוף פשוט השתכנעה לחלום על אותה שמש תמידית על שדות שיבולי הזהב
שמקס הראה לה בתמונות ,מצאה חן בעיניה במיוחד תמונה עם טירה ושחף
מעופף מעל ְצריח ברקיע התכלת.
"אבל למה אתה לא יכול לבוא אתי?" שאלה את גידי בפעם השלישית באותו
יום.
"כי או ָתך שולחים ואותי לא ,אמרתי לך .למה את חייבת לנדנד? חוץ מזה ,מי
רוצה לנסוע אתך בכלל? פרצוף של ציפור ושכל של אפרוח .קחי אתך גם את
הכלב המעצבן שלך .לא שמעת מה שליאה אמרה? הבית הזה לא מתאים
לגולדן ריטריבר ,שעוד מעט כבר לא יהיה גור .מוטי קנה לך אותו בשביל
להרגיז אותה".
"לא נכון! הוא קנה לי אותו כי הוא אוהב אותי ,אות ָך הוא לא אוהב! סבתא
רעיה אמרה שאתה ילד מגעיל ורע כמו הסבא המרוקאי שלך!"
"הסבא המרוקאי שלי הוא גם שלך ,מפגרת .היא התכוונה לסבא איציק ,את
כל-כך טיפשה שאת אפילו לא יודעת מה זה מרוקאי .זה מה שליאה ,וחצי
ממה שאנחנו".
"סבתא רעיה אמרה שכל המרוקאים הם רוצחים".
ַּגג גיליון 86 43
