Page 89 - gag 43
P. 89
"שתלך להזדיין".
"אני אגיד למוטי מה שאמרת עכשיו ,הוא יהרוג אותך!"
"אני לא מפחד ,ממוטי!"
"אתה כן".
"תסתמי את הפה הגדול שלך ,ותעזבי אותי! הייתי מת להרביץ ָלך ואני לא
רוצה לעשות את זה ,אבל אם פעם תגידי מילה למוטי על השטות הזאת
שאמרת עכשיו ,אני אהרוג אותך ,גם אם תהיי בת מאה ועשרים ואני אהיה
בקבר".
***
שבוע לפני יום ההולדת שלה ,נסעה לגן באוטו של מוטי .כשהיו נוסעים רק היא
והוא לבד ,היה מושיב אותה מלפנים במושב הקדמי .בדרך היו שומעים
אופרה ,או את אגם הברבורים .היום לא קילל נהגים על הכביש ,היה נדמה
לה שהוא נוסע לאט יותר.
"עוד שבוע את בת חמש ".אמר כשעצר ליד הגן" .תלכי מהר שלא תאחרי.
בשנה הבאה ,את כבר יכולה לנהוג".
איריס הייתה בטוחה שהוא מדבר ברצינות ,ורצה לספר ליעל ולהדר שהיא
תלמד לנהוג ראשונה ,לפני גידי .בגן דיברו כולם על יום ההולדת הקרוב .גם
סיפרו לילדים שבשנה הבאה ,איריס תלך ללמוד בארץ אחרת.
זה קרה בצהריים ,איריס שיחקה ""מה במשבצת"" עם יעל והדר ,פתאום בלי
שום סיבה העיניים שלה התמלאו דמעות .היה לה קר ,השיניים שלה נקשו,
אבל הדמעות שרפו כמו כווייה .יונה הגננת נגעה לאיריס במצח ואמרה
שהילדה קודחת ,וכדאי להתקשר מיד לסבתא או לאחד ההורים .היא לקחה את
איריס לחדר הספרייה הוורוד והשכיבה אותה על מזרן ,נתנה לה סירופ אקמול
ושמה מטלית רטובה על המצח .איריס שכבה שם עד שסבתא רעיה הגיעה.
"את הולכת ישר למקלחת ולמיטה כשנגיע הביתה ".בשלהי ספטמבר הלבישה
אותה מעיל חם ,כפפות וכובע צמר .גררה אותה בין הסמטאות וצעקה כל
הדרך" :שקט ,איריס! שקט ,אמרתי!" בכייה של איריס גבר" .אם לא תשתקי,
אני לא משלמת לבית ספר לאמנות שלך".
איריס השתתקה .הדמעות המשיכו ,חמות כמו גחלים .סוף-סוף הגיעו הביתה
וסבתא רעיה הלכה למלא אמבטיה .בחוץ ,במרפסת ,סימבה הכלב נבח בקולי
קולות .איריס עצמה עיניים והתפללה שמישהו יבוא כבר הביתה .פתאום היא
יוצאת מחדר האמבטיה ולוקחת את איריס בזרועותיה ,מפשיטה אותה ,ואיריס
כמעט נחנקת מתחת לחולצה שלא מתקלפת ממנה בקלות.
"תורידי לבד ,בגדים שלך".
ַּגג גיליון 87 43
