Page 70 - גג 47 16במאי
P. 70

‫ניתנת למימוש‪" :‬את – אדם המחלק אנשים לקטגוריות‪ .‬ממיין את האביזרים ]‪ [...‬והמשבצת‬
‫הכרויה שקבעת לי היא זאת‪ .‬אני נועדתי למיטה ]‪ .(196) "[...‬בציטוט זה הדובר מתאר את‬
‫עצמו כמי שמושם על ידי כוח חזק ממנו‪ ,‬היינו האישה‪ ,‬בתוך "המשבצת הכרויה"‪ ,‬שהיא‬
‫למעשה קבר שהאישה כרתה לו‪ ,‬לדעתו מראש‪ .‬כך‪ ,‬הגבר‪ ,‬ולא האישה‪ ,‬מוחפץ כאובייקט‬

                       ‫מיני‪ ,‬לפחות בעיני רוחו‪ ,‬בהתהפכות מוחלטת של התפקידים המגדריים‪.‬‬

‫כפי שאראה בהמשך‪ ,‬מתוך העיון בנובלה "שם חדר החדשות" תתאפשרנה שתי טענות רחבות‬
‫יותר‪ :‬האחת‪ ,‬ביצירתה של כהנא‪-‬כרמון‪ ,‬ביטויים של רצון אקטיבי ויוזמה מאפיינים את דמות‬
‫האישה‪ ,‬ואילו חוויות של כניעות‪ ,‬הזדקקות ותלות רגשית בזולת משקפות את עמדת הגבר‪ .‬כך‬
‫מתקבלת אפוא תמונת מראה של החלוקות המקובלות בביקורת ביחס לדמויות האישה והגבר‬
‫ביצירתה של כהנא‪-‬כרמון‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אציע הסבר ל"עיוורון" הביקורתי והמחקרי ביחס לייצוגים‬

                                           ‫המגדריים של הגבר והאישה ביצירתה של כהנא‪-‬כרמון‪.‬‬

                                       ‫דמות הגבר ב"שם חדר החדשות"‬

‫גיבור הסיפור‪ ,‬זבולון לייפציג‪ ,‬גבר ישראלי בשנות הארבעים לחייו‪ ,‬מגיע ללונדון לצורך‬
‫מחקר על מחזה היסטורי שברצונו לכתוב‪ .‬אך לאחר פרשת יחסים עם אישה צעירה‪ ,‬וונדי‪,‬‬
‫שהפגישה עמה שינתה את חייו‪ ,‬הוא מהרהר על מחזה חדש שישקף למעשה את פרשת‬
‫יחסיהם‪" :‬אינני יודע עדיין להסביר את המחזה‪ ,‬חדש לגמרי ובלתי צפוי ]‪ [...‬אולי יטפל‬
‫]‪ [...‬ואולי לא‪ ,‬בפרשת היחסים בין גבר ישראלי מבוגר‪ ,‬לנערה אמריקאית‪ .‬היכולה להיות‬

                 ‫בתו ]‪ [...‬זה סיפור הנוגע במסתורין של איזו התקדשות של אנשים" )‪.(199‬‬

‫חיבור המחזה מספק ללייפציג מרחב לפענח ולהבין את יחסיו עם וונדי שהחלו כ"פגישת‬
‫היקסמות"‪ ,‬ככל הפגישות הזוגיות המתוארות בסיפוריה של כהנא‪-‬כרמון‪ 11.‬על פי המקובל‬
‫בביקורת הקאנונית‪ ,‬כל הנשים בסיפורי כהנא‪-‬כרמון מתוארות כאומללות וככאלה שחשות כי‬
‫איבדו משמעות בחייהן‪ 12,‬והנישואין מוצגים כמצב שסופו להגיע להתנכרות ולמפח נפש‪13.‬‬
‫הנשים אינן מסוגלות להיחלץ מאומללותן‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬תהליך ההשלמה והבידוד‬
‫החברתי שלהן הופך להכרחי עבורן‪ .‬לילי רתוק טענה כי הפתרון לבדידותן של הנשים‪ ,‬או‬
‫ההשלמה עם מצבן‪ ,‬מתאפשרים הודות לפגישת ההיקסמות‪ ,‬הפותחת פתח להידברות‪ ,‬לזיק של‬
‫קירבה רגעית‪ ,‬עם גבר אחר )‪ .(40‬גבר זה נקרה על דרכה של האישה ומשמש לה כבסיס‬
‫לבנייה מחדש של בטחונה העצמי‪ ,‬אבל רק לשעה‪ ,‬למספר ימים‪ .‬כך‪ ,‬הנשים נענות כל פעם‬
‫מחדש להתאהבות‪ ,‬ובכל המקרים הגבר האהוב אינו מתמסר ליחסים במידה שתספיק כדי ליצור‬

                ‫‪ 11‬הייתה זו כהנא‪-‬כרמון עצמה שהעניקה לזיקה המשמעותית בין הגבר לאישה את הכינוי "היקסמות"‪.‬‬
‫‪ 12‬ראו למשל אצל דנה פריבך‪-‬חפץ‪'" ,‬אין לי בית אחר‪ .‬בואי'‪ :‬אהבה ומשפחה ביצירתה של עמליה כהנא‪-‬כרמון‪ ",‬עיתון‬

    ‫‪) 345-344 77‬מרץ‪-‬אפריל ‪ .24-22 :(2010‬לטענתה של פריבך‪-‬חפץ‪ ,‬האישה סובלת מאומללות תמידית; על כן‬
    ‫פגישת ההיקסמות חיונית ביותר לתחושת הגאולה שלה‪ ,‬ובה‪-‬בעת היא תמיד מועדת לכישלון‪ .‬לילי רתוק מתייחסת‬
‫לאומללות האישה הנשואה כתופעה קיומית חסרת פתרון‪ ,‬שכן חיי הנישואים גובים ממנה מחיר מפני שעליה לוותר על‬

       ‫עצמיותה כדי לקיים את נישואיה; לילי רתוק‪ ,‬הקול האחר‪ :‬סיפורת נשים עברית )תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫‪ .292 ,291 ,(1994‬יוסף אורן טוען כי האישה היא יצור בודד‪ ,‬וכי רק בכוחה של פגישת ההיקסמות להעניק לה תקווה‬

                      ‫לצאת מבדידותה; יוסף אורן‪ ,‬הסיפור הישראלי הקצר )ראשון לציון‪ :‬יחד‪.100-99 ,(1987 ,‬‬
                                                                             ‫‪ 13‬רתוק‪ ,‬עמליה כהנא‪-‬כרמון‪.36 ,‬‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪68 47‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75