Page 72 - גג 47 16במאי
P. 72
הדימוי הנשי של הנמלה מתכתב גם עם שיר ּה של רחל "רק על עצמי" ,המבטא אמירה נשית
מאוד המצביעה על מימד מצומצם לכאורה ,צדדי ,ביתי וקטן .16ואף יותר מכך :הגיבור עצמו מדמה
את עצמו במפורש לגיבורה נשית אחרת ,בריגיטה שימרמן ,גיבורת "עד הנה" מאת עגנון:
למה הדבר דומה ,נזכר אני את בריגיטה שימרמן של ש"י עגנון בסיפור 'עד הנה' .ולהלן
מספר עליה עגנון כי כישרונותיה התיאטרליים לא היו גדולים .אבל סגולה מיוחדת הייתה בה,
זה נועם חינה ] [...יודעת הייתה בריגיטה שכישרונותיה התיאטרליים אינם למעלה ממידת
בינוניים ,כותב עגנון ,אבל ידעה שסגולותיה האמתיות אף הן חשובות .לפיכך לא הפליגה
בתחבולות תיאטרליות והייתה מראה עצמה כמות שהיא ] [...בוודאי .אין אני נערה נאה
וחמודה ] [...אף על פי כן דומה אני עלי כמין בריגיטה שימרמן .אשר הולכת ומאבדת את חוש
המידה הטוב והבטוח; זונחת אחריה אותו בית ] [...בכוח הולך ורב ,ובראש סחרחר ,נמשכת
החוצה ,אל תוך הלילה ].(203) "[...
הנובלה "עד הנה" של עגנון מתארת את שיטוטיו של המספר-הגיבור ,שמואל-יוסף ,בערי
גרמניה ,במקביל להתערערות סדרי חייו .הוא מוצג בנובלה כגולה וזר ,מנותק ובודד .הארעיות,
חוסר היציבות והחיפוש האינסופי אחר היציבות הם היסוד הקבוע בחייו 17.ניצה בן דב מציינת כי
"לעולמו הפנימי של הגיבור יש ביטוי רחב בנובלה והוא מתגלה מצד אחד דרך מחשבות
מונולוגים פנימיים וסיכומים זהירים ומפוכחים של המאורעות ,סיכומים הנעשים בין הגיבור לבין
עצמו ומצד שני דרך הזיות ,חלומות ופגישות המתנודדות על הקו הדק שבין חלום למציאות"18.
ניתן למשוך מתיאור זה קווים המקבילים לתיאור דמותו של זבולון לייפציג ,המספר-הגיבור של
הנובלה "שם חדר החדשות" אשר חש כי הוא הולך ומתרחק מן ה"בית" המוכר והבטוח ,ומפליג
למחוזות לא נודעים ,מאיימים ומסחררים .אלא שלייפציג מקביל את עצמו לאישה ,שחקנית
תיאטרון גרמניה בשם בריגיטה שימרמן אשר המספר-הגיבור מפתח אליה משיכה ארוטית,
המתגלה לראשונה בנובלה בבית הנתיבות אשר בעיר לייפציג ) .(308למעשה ,לייפציג אינו מדייק
בהשוואה בינו לבין בריגיטה שימרמן; היא הייתה שחקנית מלבבת בתיאטרון קטן ,ובתקופת
מלחמת העולם הראשונה נעשתה לאחות רחמנית בצבא הקיסר והקימה בית הבראה לפצועי
מלחמה )שם( .הוא מתאר אותה באופן שגוי כאישה שאיבדה את חוש המידה הטוב והבטוח,
כאישה שהלכה והתרחקה מהבית המוכר ונמשכה "החוצה" ,אל "הלילה" ,תוך איבוד שליטה
הולך וגובר .תיאור זה חוטא לדמותה של שימרמן ,ולמעשה נראה כי ההקבלה הנכונה היא בין
מצבו המעורער של לייפציג לבין מצבה המעורער של דמות הגיבור המספר ב"עד הנה" ,שמואל
יוסף .כמו כן ,משיכתו הארוטית של לייפציג לוונדי מהדהדת את משיכתו הארוטית שלא באה על
סיפוקה של שמואל-יוסף לבריגיטה שימרמן ,אשר לקחה על עצמה תפקיד אחראי ומציל חיים בתקופה
16יחד עם זאת ,פרשנים רבים ובהם דנה אולמרט בספרה "בתנועת שפשה עיקשת .כתיבה ואהבה בשירת המשוררות העבריות
הראשונות" ) (2012ודן מירון בספרו "אימהות מייסדות ,אחיות חורגות :על ראשית שירת הנשים העברית" ) ,(2004הצביעו
על כך ששירה של רחל "רק על עצמי" הוא שיר רב משמעי ,ודימוי הנמלה ,שעל פניו מסמן הקטנה עצמית הוא למעשה דימוי
שיש לו מטען כמעט מנוגד :הנמלה עושה את דרכה למרומי הצמרת ,שהיא יסוד מיטונימי סימלי של גדולה וגובה ,וכמוה
המשוררת .אף כי "יד ענקים" עוצרת אותה בדרכה ,הרי היא חותרת אל "חופי הפלא" ונענית לקסמיהם של "אורות רחוקים".
פרשנות חתרנית זו המציגה את 'הנשי' כאמביציוזי הולמת את טענתי ביחס לייצוגי הנשיות בסיפוריה של כהנא-כרמון.
17ניצה בן דב'" ,מיטב העולמות' והחלום הציוני של עגנון ",דפים למחקר בספרות ) 4תשמ"ח(.173 :
18ניצה בן דב'" ,עד הנה' לעגנון ,סיפור מלחמה או סיפור אהבה?" דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות .309 :(1985) 1
ַּגג גיליון 70 47
