Page 73 - גג 47 16במאי
P. 73
היסטורית סוערת .לייפציג המעורער והמסוחרר ,הנמשך מן "הבית" באופן בלתי-רצוני אל תוך
"הלילה" כסמל לעת צרה וסבל ,מקביל את מצבו למצב נשי מדומיין ,בשעה שמצבו מקביל
למצבו של גבר אחר.
החילוף המגדרי ,שמקבל ביטוי בהקשרים שונים בנובלה וביחס לגברים אחרים ,מופיע גם
באמצעות מוטיב המשקפיים והראייה ,שהם מוקד מרכזי בסיפור .במאמרו "המאוים" משנת 1919
מנתח פרויד את סיפורו של את"א הופמן" ,איש החול" ,על הסטודנט נתניאל החרד ליכולת
הראייה שלו 19פרויד מקביל במאמרו בין חרדתו של נתניאל לעיניו לבין חרדת הסירוס" :החרדה
לעיניים ,החרדה מפני העיוורון היא לעיתים קרובות למדי תחליף לחרדה מפני סירוס" 20.חרדת
הסירוס של לייפציג אמנם באה לידי ביטוי בכך שמשקפיו שבורים ,והם מסמנים את השבר
ביכולת הראייה הגברית וכן את הסירוס ואין האונים הגברי בסיפור ,אך יש כאן בנוסף גם דגש
על החילוף המגדרי בין הגבר לאישה" :יוצאים ] [...אומר להחליף משקפיים .ומשקפי הרחוב
נשמטים למדרכה .אדם פוסע עליהם .הגשר נשבר ] [...אני צועד נכחי .במשקפיים הלא מתאימים.
ומתחולל בי דבר מוזר ] [...משום מה ,כל ראי ושווה ראי ,הנקרה לנו בדרך ,אני פוזל אליו.
ובראייתי הלקויה ,ומתקרב יתר על המידה ,בודק בו את מראי ] [...אינני יכול להתגבר על עצמי.
ההידבקות שלי לכל ראי הופכת לכפייתיות שאיני יכול לעמוד כנגדה :מחליק את שערי ,מעביר יד
על לחיי המוטה הצידה ,מטאטא את כתפי" ).(176
לייפציג לוכד את בבואתו בראי ופונה פנימה לבחינה אובססיבית של דימויו העצמי כמי ששואף
למושלמות באמצעות מחוות נרקיסיסטיות .העיסוק המוגבר של הנרקיסיסט בעצמו ,טוענת ג'סיקה
בנג'מין בספרה "כבלי האהבה" מייצג את סבלו מהיעדר הכרה על ידי האחר ואת ייאושו בכל
הנוגע להגשמה עצמית .זבולון לייפציג אכן משווה כל העת את סולם העדיפויות הקלוקל שלו
לסולם העדיפויות המוצלח בעיניו של וונדי ,וככל נרקיסיסט האוהב את הסמכות ,כמיהתו הבלתי
פוסקת להכרתה של וונדי בו מולידה בליבו כניעות כלפיה והערצה המעורבת ביראה לדמותה
הסמכותית 21.וונדי משמשת עבורו כאידיאל והוא מפתח כלפיה קשר הזדהותי אירוטי שמבטא
אהבה אידיאלית מאוחרת ,שבה האדם מבקשת למצוא באחר בבואה אידיאלית של עצמו ).(121
ואמנם ,זבולון לייפציג רואה את היחסים בינו לבין וונדי כ"קירבה חוטם אל חוטם ,או כהשתקפות
בראי" ) ,(137 ,87או ,כפי שהוא אומר במפורש" :נחליף צדדים" ) .(185דמות הגבר מוצגת
כדמות תלותית ,הזקוקה להכרת האישה .במקום אחר בסיפור נאמר כי הוא מתבונן בעיניה
הכחולות וחושב" :רק להזין בה את עיני ,כדי להיווכח לדעת .רק לשמוע אותה .כדי להיווכח
לדעת .להיווכח לדעת מה? כל אשר מציאותה מאשרת לי ,משער אני .זקוק זקוק לאישורים"
) .(165דמות הגבר ,אם כן זקוקה לאישור מהאישה ולהכרתה .תסמיניו הכפייתיים ,חסרי
השליטה ,מלמדים על חרדת התפרקות העצמי שלו ,חרדה מפני אובדן הזהות האישית ).(121
עמדה זו שבה וחוזרת בתיאור מוקדם יותר של לייפציג המצייר את דמות כפילו ,גבר אלמוני
19את"א הופמן" ,איש החול ",בתוך :זיגמונד פרויד ,האלביתי :מבחר כתבים ח' ,עריכה :יצחק בנימיני )תל אביב:
רסלינג.(2012 ,
20זיגמונד פרויד" ,המאוים" ,בתוך מעבר לעקרון העונג )תל אביב :דביר.14-13 ,(1968 ,
21בנג'מין ,ג'סיקה" .כבלי האהבה" ,פסיכואנליזה ,פמיניזם ובעיית השליטה .הוצ' דביר .עמ .162 ,153 ,28
ַּגג גיליון 71 47
