Page 27 - תאטרון 39
P. 27
)מתיך עם תיבת כלים מגיע מן השביל( מתיך:
שלום זקן! פר :4
מתיך:
ערב טוב ,חבר! פר :4
הזקן בלחץ .לאן הוא ממהר? מתיך:
פר :4
ְלהלוויה. מתיך:
אה כן? ברשותך ...שמך לא פר? פר :4
מתיך:
פר גינט ,כמו שקוראים לי. פר :4
נו ,זה מזל -נס! מתיך:
בדיוק את פר גינט נשלחתי לחפש. פר :4
באמת? מה תרצה? זה צירוף מקרים מוזר. מתיך:
אני הממחזר ,ואתה תמוחזר. פר :4
מה? מתיך:
פר :4
ככה זה :הגיע הזמן;
קברך נחפר ,הארון הוזמן. מתיך:
בגווייתך התולעים ישחו בשומן.
אך האדון ציווה עלי ,סליחה,
להביא את נשמתך.
לא בא בחשבון! ככה ,בלי אזהרה -
זה מנהג עתיק -בלידה או קבורה -
בוחרים את יום החג בסוד,
בלי להודיע לאורח הכבוד.
כן ,נכון - .הראש שלי קצת פזור- .
אז אתה?...
שמעת; -אחראי על ה ִמ ְחזוּר.
ברור! הרבה שמות יש ְלילד אהוב.
אז מה ,פר ,פה זה נגמר לבלי שוב!
אבל ,חבר ,זה משחק די מלוכלך ,אני חושב.
מגיע לי יחס יותר מתחשב.
אני לא כזה פוחז כמו שאתה עשוי לחשוב.
עשיתי בעולם הזה גם לא מעט טוב.
מקסימום אפשר לקרוא לי שוטה קמעה,
אבל בטח לא חוטא ,אבי אבות הטומאה.
זה בדיוק המלכוד ,יורשה לומר ,במחילה:
אינך חוטא במובן העמוק של המילה.
26ת א ט ר ו ן גליון 39
