Page 22 - תאטרון 39

‫קלסיקה לא‪-‬ממוחזרת‬

‫מתמקדת בגופם וקולם של השחקנים השונים המשקפים ומכפילים אלו את אלו מבלי‬
‫לנסות ליצור דמיון בין דמויותיו השונות של פר‪.‬‬

‫המבנה הבימתי מבוסס על המסע של פר; ישנו קו גשר שיורד‪ ,‬יש רצפה וקיר וקהל‪ .‬היה חשוב‬
‫ליצור מסלול כי פר תמיד רוצה ללכת לאן שהוא‪ ,‬ומישהו תמיד מגיע מהיכן שהוא‪ .‬רצינו ליצור‬
‫מפלסים מבלי להעמיד מבנים אטומים‪ .‬מבחינת השחקנים הפועלים בחלל הזה‪ ,‬נוצרת האפשרות‬
‫לראות את פר מסתכל על חייו‪ ,‬שחקן מסתכל על שחקן‪ ,‬לאט לאט מחבק את הדמויות‪ ,‬מחבק‬
‫את פר הצעיר‪ ,‬או את הדמות של אמו‪ ,‬מחזיק אותה בזקנתה והוא לא עשה את זה כשהוא היה‬
‫צעיר‪ .‬כך נוצרות שכבות על שכבות של מהלך החיים ונוצרת שפה תיאטרונית מורכבת‪ .‬כך גם‬
‫לגבי התאורה‪ ,‬למשל בסצנת בית המשוגעים‪ .‬במבי )אבי יונה בואנו( הקרין פסי אור על הרצפה‬
‫כדי לנטרל את הבמה מהיותה חלל ריק וכולם עומדים ביחס לקווים‪ .‬התאורה יוצרת‬

‫ארכיטקטורה מאורגנת העומדת בניגוד לכאוס של בית המשוגעים‪.‬‬

‫צילום‪ :‬נילי ממן‬ ‫סצנת "המכירה הפומבית" של חפצי פר‪.‬‬

‫לקראת סופה של ההצגה מגיעות "פקעות החוטים" כשאחת מהן נושאת את המונולוג על כל מה שפר‬
‫לא עשה בחייו ותוך כדי הן מרימות את הגשרים והופכות אותם ל"סתם" חלקי תפאורה הנשארים על‬
‫הבמה בסופה של הצגה‪ .‬אני משתמשת בחומרי הגלם של התאטרון‪ ,‬ובעיקר חוזרת על שימוש‬

‫באלמנטים בימתיים שיש לנו מהצגות קודמות‪ ,‬מעין ביוגרפיה סודית שלנו‪...‬‬

‫‪ -‬לבסוף‪ ,‬כיצד עבדתם על הטקסט של ההצגה?‬

‫הטקסט במקור כתוב בחרוזים ודורי פרנס התעקש על כך גם בתרגום שלו‪ .‬כשהתחלנו לעבוד הוא‬
‫הקריא לי את זה בקול רם בקצב במשקל‪ ,‬וזה כל כך מוסיקלי שהתחייב לדבר את הטקסט בפיסוק‬
‫ובנשימות הממושקלות‪ ,‬בדומה לעבודה על שיקספיר‪ .‬חשוב היה גם שההיגוי של המילים והאותיות לא‬

‫יהפוך להיות מעין סלנג של הדמות‪ ,‬אלא לשמור על העברית כפי שהיא מופיעה בטקסט המתורגם‪.‬‬

‫גליון ‪ 39‬ת א ט ר ו ן ‪21 ‬‬