Page 22 - תאטרון 39
P. 22
קלסיקה לא-ממוחזרת
מתמקדת בגופם וקולם של השחקנים השונים המשקפים ומכפילים אלו את אלו מבלי
לנסות ליצור דמיון בין דמויותיו השונות של פר.
המבנה הבימתי מבוסס על המסע של פר; ישנו קו גשר שיורד ,יש רצפה וקיר וקהל .היה חשוב
ליצור מסלול כי פר תמיד רוצה ללכת לאן שהוא ,ומישהו תמיד מגיע מהיכן שהוא .רצינו ליצור
מפלסים מבלי להעמיד מבנים אטומים .מבחינת השחקנים הפועלים בחלל הזה ,נוצרת האפשרות
לראות את פר מסתכל על חייו ,שחקן מסתכל על שחקן ,לאט לאט מחבק את הדמויות ,מחבק
את פר הצעיר ,או את הדמות של אמו ,מחזיק אותה בזקנתה והוא לא עשה את זה כשהוא היה
צעיר .כך נוצרות שכבות על שכבות של מהלך החיים ונוצרת שפה תיאטרונית מורכבת .כך גם
לגבי התאורה ,למשל בסצנת בית המשוגעים .במבי )אבי יונה בואנו( הקרין פסי אור על הרצפה
כדי לנטרל את הבמה מהיותה חלל ריק וכולם עומדים ביחס לקווים .התאורה יוצרת
ארכיטקטורה מאורגנת העומדת בניגוד לכאוס של בית המשוגעים.
צילום :נילי ממן סצנת "המכירה הפומבית" של חפצי פר.
לקראת סופה של ההצגה מגיעות "פקעות החוטים" כשאחת מהן נושאת את המונולוג על כל מה שפר
לא עשה בחייו ותוך כדי הן מרימות את הגשרים והופכות אותם ל"סתם" חלקי תפאורה הנשארים על
הבמה בסופה של הצגה .אני משתמשת בחומרי הגלם של התאטרון ,ובעיקר חוזרת על שימוש
באלמנטים בימתיים שיש לנו מהצגות קודמות ,מעין ביוגרפיה סודית שלנו...
-לבסוף ,כיצד עבדתם על הטקסט של ההצגה?
הטקסט במקור כתוב בחרוזים ודורי פרנס התעקש על כך גם בתרגום שלו .כשהתחלנו לעבוד הוא
הקריא לי את זה בקול רם בקצב במשקל ,וזה כל כך מוסיקלי שהתחייב לדבר את הטקסט בפיסוק
ובנשימות הממושקלות ,בדומה לעבודה על שיקספיר .חשוב היה גם שההיגוי של המילים והאותיות לא
יהפוך להיות מעין סלנג של הדמות ,אלא לשמור על העברית כפי שהיא מופיעה בטקסט המתורגם.
גליון 39ת א ט ר ו ן 21