Page 29 - תאטרון 39
P. 29
"בשלב מסוים במהלך העבודה עלה הרעיון להשתמש בתמונות של
דמעות שנעשו תחת עדשת מיקרוסקופ .דמעות של זיכרון ,דמעות
של יגון או אבל ,דמעות של שינוי ,דמעות של בצל .הרעיון הזה
אמנם נגנז ,אבל יש לי הרגשה שגם לרעיונות שצצים ונעלמים
בתהליך החזרות יש בכל זאת בת-הד כלשהי על הבמה"
אתה מכיר את המלאכה -אתה יודע ,בתפוקה פר :4
של יציקה ,לפעמים יוצאת דוגמה ,נאמר ,דפוקה. מתיך:
אם יצא לך דגם פגום או חורק, פר :4
מה היית עושה? מתיך:
פר :4
נפטר מזה ,זורק.
טוב ,אצלנו לא משליכים סתם כך ,לא;
לא חומר גלם שניתן לנצלו.
נוע ְדת להיות כפתור לדוגמה
על מעיל העולם; אבל ח ְסרה לך -מה?
לולאה .לכן תושלך ל ֲע ֵרמת העודפים
למחזוּר עם עוד מאות אלפים.
אבל לא תמיס אותי בתוך עיסה
עם כל האספסוף כדי לייצר עוד גרסה?
דווקא כן .בדיוק על זה אנחנו מדברים.
עשינו כך יפה מאד עם רבים אחרים.
אבל זאת פשוט התקמצנות עלובה!
שמע ,תן לי ללכת ,עשה לי טובה; -
כפתור בלי לולאה ..עניינים נעלים!
זה מעניין איש כמו אדונך? הבלים!
לא ולא! בשינַי ,בציפורנַי ֶא ָלּ ֵחם!
הכל רק לא זה! לא אתן לכם!
28ת א ט ר ו ן גליון 39