Page 43 - תאטרון 39
P. 43
השיר של פקעות החוטים ,הלחישות ,טיפות הטל וקני קש היבשים היה מועמד בשלב מסוים
לפתוח את ההצגה .איכשהו נראה בסופו של דבר שאם כך יהיה ,אין כבר טעם להוסיף אחריו
מחזה ,והוא אכן מופיע לקראת סוף ההצגה.
לילה .גבעה שהוכתה בשריפת יער .גזעי עצים גדומים וחרוכים .קרחות לבנות פה ושם בין גדמי העצים.
פר גינט מגיע בריצה דרך שביל היער.
פקעות החוטים )שרות(:
אנחנו מחשבות,
שאתה לא חשבת;
רגליים ללכת
לתת לנו סירבת!
פקעות החוטים :נועדנו לצלצל
ַבּ ְשחקים זמירות.
כעת סתם נתגלגל,
פקעות חוט אפורות.
לחישה באוויר :אנחנו השירים,
שאתה לא שרת.
לילות ובקרים
את קולנו עצרת.
בלבך הוט ַמנוּ,
חיכינו במנוחה.
מעולם לא הוז ַמנו.
רעל על גרונך!
טיפות טל )זולגות מן העצים(:
אנחנו הדמעות,
ולא נשפכנו.
כידון קרח יודעות
להמיס אנחנו.
כעת כבר נפצע
לבך ,זב מוגלה.
ַל ֶפּצע אין מוצא.
כוחנו התכּלה.
קני קש שבורים :אנחנו מעשים,
ואתה לא פעלת.
42ת א ט ר ו ן גליון 39
