Page 41 - תאטרון 39
P. 41
פר גינט בהבימה 1952 ,בבימויו של סנדרו מלמקוויסט ,תרגום :לאה גולדבג
רחוק 'תה הולך? המתיך:
אל הים. פר :4
כל כך רחוק! המתיך:
ויותר) .הוא הולך( פר :4
בשלב מסוים במהלך העבודה עלה )במסגרת הנסיונות עם הצלם המוזר והסודות שבמצלמה
השטנית שלו( הרעיון להשתמש בתמונות של דמעות שנעשו תחת עדשת מיקרוסקופ .דמעות
של זיכרון ,דמעות של יגון או אבל ,דמעות של שינוי ,דמעות של בצל .הרעיון הזה אמנם נגנז,
אבל יש לי הרגשה שגם לרעיונות שצצים ונעלמים בתהליך החזרות יש בכל זאת בת-הד כלשהי
על הבמה ,והם מוסיפים מולקולות ותאים לגוף ההצגה ,אף שאינן נראים לעין .ובאותו עניין,
מסתבר ,קראתי לא מזמן ,שדמעות הנובעות מרגש מכילות 20אחוזים יותר של פרוטאין
מדמעות שנגרמות על ידי בצל.
ביער הגדול .פר גינט זוחל על ארבע בין השורשים ,מלקט בצלי-פרא.
פעם קיסר ,היום זוחל כמו פתן. פר :4
כלל ראשון בחיים – למלא את הבטן.
למלא ְבּבצל? זה ממש לא המון.
40ת א ט ר ו ן גליון 39
