Page 36 - תאטרון 39
P. 36

‫קלסיקה לא‪-‬ממוחזרת‬                                  ‫הקול‪:‬‬

                                               ‫)מכה וחותך( הוא נופל!‬   ‫פר ‪:1‬‬
                   ‫)מנסה להתקדם אבל שוב נבלם( הה! יש הרבה יותר?‬
                                                                       ‫הקול‪:‬‬
                                      ‫עקלתון פר גינט! היחיד‪ ,‬האחד!‬     ‫פר ‪:1‬‬
                                      ‫עקלתון שאבד‪ ,‬עקלתון שאוחד!‬       ‫הקול‪:‬‬
                                                                       ‫פר ‪1‬‬
                                        ‫עקלתון שחי‪ ,‬עקלתון שנכחד!‬
                                          ‫אותו המרחק לאחור‪ ,‬לפנים‪,‬‬
                                                 ‫צר בחוץ וצר בפנים!‬

                                   ‫הוא שם! ושם! בכל פיתול ועיקול!‬
                               ‫אני יוצא ‪ -‬ושוב אני באמצע העיגול‪– .‬‬

                                                ‫)צועק(‪ :‬בוא! הכּה!‬
                               ‫עקלתון לא מכה‪.‬‬

                                               ‫בוא תיאבק‪ ,‬אל תחכה!‬
                                       ‫עקלתון הגדול מביס בלי מכות‪.‬‬
                                     ‫עקלתון הגדול מביס רכּוֹת‪-‬רכּוֹת‪.‬‬
‫)נושך את זרועותיו וידיו שלו(‪ :‬ניבים‪ ,‬ציפורניים‪ ,‬את בשרי ִקרעו‪ִ ,‬חתכו!‬
                                 ‫שארגיש את דמי! שסילונים יישפכו!‬
                               ‫סולווי‪ ,‬מהר‪ ,‬אם להציל אותי רוצה את‬

                                           ‫אל תעמדי צייתנית ונרצעת‬
                                                  ‫במבט מושפל‪ ,‬עניו‪.‬‬

                              ‫את ספר התפילה שלך זרקי לתוך עיניו!‬
                                    ‫משחק הזוועות הזה הוא יותר מדי‪.‬‬
                                      ‫אם זה המחיר לחיים ‪ -‬לא כדאי‪.‬‬

‫תמונת מות האם היא פשוט אחד הרגעים היפים ביותר במחזה‪ ,‬ואולי הפעם האחרונה שבה‬
‫נראה את פר לפני שהוא מתקלקל באופן בלתי הפיך‪ .‬גם בתמונה הזאת איבסן משתמש בקצב‬
‫פשוט‪ ,‬זך‪ ,‬נקי‪ ,‬כמו סוג של הד לתמונה הראשונה של פר ואמו במחזה‪".‬נבלה לנו עם חשכה ‪/‬‬
‫בזמר נושן ושיר עם"‪ ,‬אומר פר‪ ,‬והמקצב עצמו מספר זאת‪ .‬שוב ‪ -‬הצורה היא גם התוכן‪ ,‬ואין‬

                                                                              ‫להפריד ביניהם‪.‬‬

                            ‫החדר של אוסה‪ .‬ערב‪ .‬אוסה שוכבת במיטה‪.‬‬

                            ‫פר ‪) 1‬מגיע(‪ :‬ערב טוב!‬

                            ‫שתתב ֵרך!‬                                  ‫אוסה‪:‬‬

                            ‫באת‪ ,‬ילד שלי‪ ,‬מתנה!‬

                            ‫אבל איך זה העזת‪ ,‬איך?‬

                            ‫פה חייך בסכנה‪.‬‬

‫גליון ‪ 39‬ת א ט ר ו ן ‪35 ‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41