Page 49 - תאטרון 39
P. 49
התמזל מזלי לשמוע את הטקסטים המתורגמים נאמרים מפיו של דורון תבורי לא רק כפי
שהייתי חולם שידוברו ,אלא גם באופן מפתיע ,מקורי ,נבון ומרגש יותר.
ברכות מפר גינט ,כוכב נופל תאום! פר :4
תאיר ,תכבה ותאבד בתהום.
)מתכווץ בכאב ,ומתקדם הלאה לתוך הערפילים .רגע של דממה ,ואז הוא צועק(:
אין אף אחד ,אף אחד בכל הבליל ? -
במחשכּים ,בשחקים -אף אחד כליל ! -
)ממשיך לרדת ,משליך את כובעו לשביל ותולש את שערות ראשו .אט אט יורדת עליו שלווה(
כה ענייה יכולה נשמה ,אם כן,
בערפל אפור כזה ללכת אל ה ֵאין.
אדמה נפלאה ,אל תהיי מתרעמת
כי רמסתי עשבייך ללא מטרה.
שמש נפלאה ,על בקתה שוממת
בזבזת לשווא קרני אורה.
לא היה איש לחממו ולטפחו בחדרים;
בעל-הבית לא היה בבית מעולם ,אומרים.
נפלאות ,מטומטמות ,שמש ,אדמה,
שילדתן והארתן את אמי; ְלמה!
הרוח הוא קמצן ,הטבע הוא בזבזני;
לשלם ְבּחיים על לידה ,זה יקר.
אעלה לגבוהה בפסגות ההר;
להתכסות בערימה של שלג טובעני.
מעל אפשר לכתוב" :כאן אף אחד נח";
ואחר כך; -אחר כך ! -מה שיהיה ,היינו הך.
)מתכווץ ,מפוחד( :לא להביט שמה! שם ישימון ושממה!
לפני מותי כבר הייתי מתֵ .אימה!
"אפשר לומר ששלוש ההצגות האחרונות עליהן עבדתי עם רנה ירושלמי )הטייפ
האחרון של קראפ ,המלך הולך למות ופר גינט( הן ואריאציות על אותו נושא :אדם
שמביט אחורה אל חייו ומנסה למצוא בהם טעם ומשמעות .בשלושתן שמעתי ממנה
את המשפט 'זאת ההצגה האחרונה שאני עושה'".
48ת א ט ר ו ן גליון 39
