Page 69 - gag 42
P. 69

‫בפראות ועיניה הירוקות התרוצצו בחוריהן בסקרנות‪ .‬נועה לא סתמה את הפה בלשון‬
‫המעטה‪ ,‬הוא ציפה לבואה בשעה שמונה בבוקר‪ ,‬תמיד הקדים אותה בכמה דקות ומיד‬
‫תפס את מקומו בכיסא המחשב‪ .‬כשנכנסה השפיל עיניו למסך ועשה עצמו מתעסק‬
‫בקריאה בויקיפדיה‪ .‬לפעמים ראתה אותה צוחק מבדיחות שלא סיפר לה‪ .‬עידן היה‬
‫נער רגיש וביישן‪ ,‬גם היה שונה מכל מה שנועה הכירה‪ .‬כשסקרה את גופו‪ ,‬הבחינה‬
‫בכפות ידיו העדינות‪ .‬תווי פניו הביעו רוך מסתורי‪ .‬גילוחו היה בלתי מוקפד‪ ,‬רוב הזמן‬
‫שערו היה בלתי מסודר‪ ,‬ועיניו החומות הוסתרו במסגרת משקפיים אופנתיים‪ .‬נועה‬
‫הבחינה בו כפי שלא הבחין בו אדם קודם לכן‪ .‬הנה הבחור שתכבוש‪ .‬לבה יצא אליו‬

                                          ‫מן היום הראשון‪ .‬השקט הזה שלו הטריף אותה‪.‬‬

‫"בוא‪ ,‬תעזוב רגע את המסמכים ותסתכל עלי‪ ".‬עידן הניח את כפות ידיו לצד המחשב‪,‬‬
‫גלגל את עיניו אליה ואמר לה‪" ,‬את יודעת מה מצאנו?" נועה‪ ,‬קפצה לאחור ומעדה‬
‫על ארגז המסמכים שהיה תקוע ליד שולחן המחשב‪ .‬בלבה חשבה שהכול אבוד‪,‬‬
‫שעידן אטום ואינו מסוגל להיפתח אליה‪ .‬היא נשכבה על הארגז בלא שעצרה את‬
‫נפילתה‪ ,‬מיד התרסקה‪ .‬מה אני יכולה לעשות עכשיו‪ .‬השעה הייתה שתים עשרה‬
‫בצהריים בעוד שעתיים יסיימו את יום השירות הזה‪ .‬אני לא משחררת אותו‪ .‬הוא יהיה‬

                                                            ‫שלי‪ ,‬היא דיברה לעצמה בלחש‪.‬‬

‫"אתה מוכן לעזור לי לקום‪ ,‬יא‪ ,‬בוק?" עידן התרומם מן הכיסא משך אותה מן הארגז‬
‫בכף ידו‪ ,‬ולחיצתו הייתה רפה‪" .‬אני יכולה לחבק אותך‪ ,‬עידן?" שאלה נועה בהמון‬
‫חמלה‪ .‬קולה השתנה לקול אישה צעירה המתחננת לאהבה‪ .‬עידן הביט בה‪ ,‬חצי חיוך‬
‫עלה על פניו והוא אמר לה‪" .‬מותר‪ ".‬קולו נשמע בקושי‪ ,‬נועה חיבקה אותו בחום רב‪.‬‬

                                                                 ‫גופו החמים התהדק סביבה‪.‬‬

‫משה מוסק עמד בדלת והסתכל על שניהם‪" ,‬היי‪ ,‬אתם לא יכולים לחכות?" משה‬
‫התאמץ לא לחייך‪ ,‬עיניו הכחולות התרוצצו בחדר‪ ,‬הוא הסתכל על ארגז הקרטון‪,‬‬
‫הביט בצעירים ומשהו בתוכו התרכך‪ .‬הרבה זמן לא ראה גילוי רגשי כזה בארכיון‬
‫גנזים‪ ,‬הוא גירד את פדחתו במבוכה‪" .‬תוכלו להמשיך בעבודה?" המשיך בקול חם‬
‫ועמוק‪ .‬הצעירים התנתקו זה מזה‪ ,‬נועה שלחה ידה לצרור מכתבים שהיו קשורים‬
‫בסרט ורוד‪ .‬היא קראה את הכתוב על המדבקה שהצמידו לצרור‪" .‬מכתבים‪ ,‬עיזבונה‬
‫של צילה בינדר"‪ .‬עידן לחש לעצמו‪" .‬נתן אלתרמן"‪ .‬נועה שאלה‪" ,‬מה?" וכאן‬

                                 ‫התחיל עידן לדקלם לה ערך בויקיפדיה על צילה בינדר‪.‬‬

‫"‪ ...‬בשנת ‪ 1939‬פגשה בינדר בנתן אלתרמן‪ ,‬ומאותה שנה התנהל ביניהם רומן גלוי‬
‫וממושך‪ ,‬במקביל לחיי נישואיו של אלתרמן עם השחקנית רחל מרכוס‪ ,‬עד יום מותו‬
‫ב‪ .1970-‬אלתרמן הזכיר אותה בצוואתו וביקש להפריש רבע מעיזבונו לבינדר‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מציין שהיא "ויתרה למעני על הרבה יותר מזה‪ ,‬אך מה לעשות?" נועה הביטה‬
‫בעידן וצעקה‪" .‬אוי‪ ,‬סקופ!" עידן ונועה סרקו את דפי המכתבים שהצהיבו במהלך‬
‫השנים‪ .‬הם הציצו לסיפור אהבה שאינו בן זמנם‪ ,‬אלתרמן ואהובתו צילה בינדר‪ ,‬אהבה‬

                                                          ‫שאינה סודית אך בוודאי מייסרת‪.‬‬

                                   ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪67 ‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74