Page 81 - gag 42
P. 81

‫מקורה כביכול בחטא קדום שהוא המניע לתהליך פנימי יסודי ונוקב של האדם מול‬
‫עצמו‪ .‬יחד עם זאת מרלין בוחרת לא להתייחס לחטא עצמו כהווייתו‪ ,‬כלומר‪ :‬היא‬
‫אינה מפרטת את החטאותיה וכד' אלא מנסה לתת לנו מפגש עם התודעה שלה אל‬
‫מול החטא‪ ,‬את עמדת הנפש שלה‪ ,‬את הטעמים‪ ,‬הצבעים‪ ,‬והתמונות שהחטא מביא‬

                                                                                          ‫עמו‪.‬‬

                                         ‫בשיר נוסף‪" ,‬שברים תרועה"‪ ,‬כותבת המשוררת‪:‬‬

                                                                  ‫ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ַּכ ָּמה ּ ֹכ ַח ִפי ִסי‬

                                                                                         ‫ַמ ָּמ ִׁשי‬

                                                                                  ‫ּתֹו ֵב ַע ִו ּד ּוי?‬

                                                                       ‫ַּכ ָּמה ְׁש ָב ִרים ּו ְת ִקי ָעה‬

                                                                                      ‫ּו ְׁש ָב ִרים‬

                                                                                      ‫ִמ ִּב ְפ ִנים‬

                                                                  ‫ַה ְּנ ָׁש ָמה רֹו ֶׁט ֶׁטת‪ְ ,‬מ ַפ ְר ּ ֶׁפ ֶׁרת‬

                                                                        ‫ֵּבין ְנ ִׁשי ָמה ִל ְנ ִׁשי ָמה‬

                                                                         ‫ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ַּכ ָּמה ּ ֹכ ַח‬

                                                                                  ‫ּתֹו ֵב ַע ִו ּד ּוי?‬

                                                                       ‫ַּכ ָּמה ְׁש ָב ִרים ּו ְת ִקי ָעה‬

                                                                                      ‫ּו ְׁש ָב ִרים‬
‫ואם בענייני תשובה עסקינן‪ ,‬שהרי חלק משלבי התשובה במסורת היהודית הוא‬
‫הווידוי‪ .‬ושוב‪ ,‬גם פה הדוברת מעניקה לנו את החוויה הקיומית שלה באותה נוכחות‬
‫בזמן הווידוי‪ .‬היא כביכול אינה מתוודה בפנינו או בפני האלוקים אך הטקסט הזה‬
‫בעצם וידוי חושפני‪ ,‬הדוברת כמו כורעת ללדת מול עינינו‪ ,‬שולחת שאלות המקפלות‬
‫לא מעט חוסר אונים ותחושת שבר גדולה‪ .‬השיר כולו מתכתב עם המקרא היהודי‪,‬‬
‫מעבר לווידוי ישנו מוטיב התקיעות לאורך השיר כולו שמקורו כמובן בסדר תקיעות‬
‫השופר‪ ,‬השופר שבא לעורר את הישנים מתרדמתם‪ ,‬שבמקורות היהודים מהווה סמל‬
‫להצלה‪ ,‬השופר בא להדהד בתוכנו‪ ,‬להציף תחושות של חרטה וקבלה טובה לעתיד‪,‬‬
‫וכן תחושת רווח והצלה‪ ,‬על כך שהשופר מהווה תחלופה לאדם עצמו‪ .‬השופר מזכיר‬

                                                        ‫לנו היכן יכולנו אנו להיות‪ ,‬במקומו‪.‬‬

‫הדוברת מביאה את התהליך האמתי והמטלטל המתרחש בעת הווידוי‪ ,‬את הכוח‬
‫הנדרש‪ ,‬את הנשמה הרוטטת והמפרפרת‪ ,‬את השברים‪ ,‬התקיעה ושוב השברים‪.‬‬
‫השאלות שהיא שואלת את הנמען (חבר‪ ,‬בן זוג‪ ,‬אלוהים?) מגלות את המהלך הפנימי‬

     ‫הקשה והמטלטל אותו הדוברת תצטרך לעבור‪ ,‬המהלך שתובע הווידוי‪ .‬התיאורים‬

                                   ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪79 ‬‬
   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86