Page 82 - gag 42
P. 82
שער הספר פאניקה בסגנון
חופשי.
הצילום על השער :נינו הרמן
הללו שוב מגלים את דמותה המתמסרת והטוטאלית של הדוברת .התהליך אינו עדין,
רך ואסתטי ,זה תהליך שמפלח בבשר החי ,שמתיש ומרוקן אותך ,ההתפרקות והכאב
שהדוברת מסכימה לחוות בכל פעם שנדרשת לווידוי ועל כך היא רוצה לזעוק,
בהשתלחות הגוף והנפש ,בשבר ובפרפור היא מבקשת להישיר מבט ולהביא אותו
חשוף ועירום לנו הקוראים ,בדיוק כמו שווידוי צריך להיכתב.
השיר האחרון שאני בוחרת להתייחס אליו כאן הוא "כיפה":
ֵּבין ִּכ ּ ַפת ַה ָּׁש ַמ ִים
ְל ִכ ּ ַפת ֹרא ְׁש ָך
ִמ ְס ַּת ְּתרֹות הֹו ָראֹות ְּבר ּורֹות ֶׁשל ַמ ְפ ִעיל ִּב ְל ִּתי ִנ ְר ֶׁאה
ֵעת ֶׁא ְת ּבֹו ֵנן ֵהי ֵטב ְּכ ֶׁש ִּת ְפ ַּתח ֶׁאת ַה ֵּס ֶׁפר
ְוקֹוד ַה ַה ְפ ָע ָלה ָּבר ּור ָּכל ָּכ ְך
ְּכ ִא ּל ּו ְמ ַב ֵּק ׁש ַה ְפ ָע ָלה ִמ ָּי ִדית
ֵּבין ִּכ ּ ַפת ַה ָּׁש ַמ ִים ְל ִכ ּ ַפת ֹרא ְׁש ָך
ְמש ְר ָט ִטים ַק ִ ּוים ֲע ִדי ִנים ֶׁש ֵאי ְנ ָך רֹו ֶׁאה
גיליון ַּ 42גג 80 
