Page 70 - תיאטרון 38

‫אדיפוס היה מגלה שהוא רצח את אביו והתחתן עם אמו פשוט בשל צירוף נסיבות נטול כל‬
‫הסבר או משמעות? היינו מקבלים השתלשלות עניינים סתמית וחסרת מובן‪ .‬הפשעים היו‬
‫חסרי תוחלת כמו כל פשע איום שאפשר להעלות על הדעת‪ ,‬וייסוריו של אדיפוס היו חלק‬
‫מיקום חסר משמעות‪ 10.‬אך סביר יותר להניח שסופוקלס לא חשב שהיקום חסר משמעות‪ ,‬גם‬
‫אם המשמעות הזאת אינה בת‪-‬השגה עבור בני האדם‪ 11.‬ביטוייה האנושיים של משמעות זו הן‬
‫הנבואות‪ .‬קיומה של הנבואה הוא הדבר היחיד שמסייע לגילוי האמת להיות נסבל בעיני‬
‫אדיפוס וגם בעינינו‪ 12.‬לאור האמור‪ ,‬השימוש במונח ‪") ate‬הרסנות"( נראה לי המשכו ההגיוני‬
‫של אופן חשיבה זה‪ .‬בהקשר הדברים שלפנינו אדיפוס מייחס את הרצח ל"הרס"‪ ,‬שמקורו‬
‫בכוח על‪-‬אנושי כלשהו‪ .‬בהתחשב בעובדה שנבואות היוצאות מדלפי הן חלק בלתי נפרד‬

‫מההתפתחות העלילתית בשני המחזות‪ ,‬יהיה זה סביר לקבוע שאפולון הוא המקור לא ׇ◌ ֵטה‪.‬‬

‫נראה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שלא ניתן להפריד בין הרצון העצמי לבין הגורל‪ ,‬שניהם מתמזגים זה בזה‬
‫וקשורים בקשר בל‪-‬ייפרד‪ .‬מבחינה הגיונית דבר שנגזר מראש ורצון חופשי אינם עולים בקנה‬
‫אחד‪ ,‬ובכל זאת ההשקפה היוונית על אודות נבואה מאפשרת קיום בו‪-‬זמני של שתי הגישות‬

‫המנוגדות האלה‪ .‬אדיפוס עצמו מבטא צורת חשיבה זו באדיפוס המלך )‪:(1355-1329‬‬

‫זה היה אפולון‪ ,‬ידידי‪ ,‬אפולון‪ / ,‬הוא שהרס אותי‪ ,‬הרס אותי‪ / ,‬אבל ידי היא שדקרה‪.‬‬
‫‪ /‬לא אף אחד אחר‪ ,‬אלא אני‪ ,‬האומלל‪.‬‬

‫במלים אלה מחלק אדיפוס את האחריות בינו לבין האל ואיש אינו רואה בכך סתירה‪13.‬‬

‫באדיפוס בקולונוס טוען אדיפוס כי הוא חף מפשע בעיני החוק )על פי החוק ידי היו‬
‫נקיות‪ .(...‬ואכן‪ ,‬אם האדם פועל‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬באופן רצוני רק עד כמה שידיעתו מגעת‪ ,‬הוא‬
‫חף מפשע גם בעיני החוק האתונאי‪ ,‬וגם על פי אפלטון )החוקים ‪ (869‬הוא חף מפשע‪ ,‬כי לא‬

‫ידע שאביו עומד לפניו‪.‬‬

‫באגון של אדיפוס עם קראון חוזר אדיפוס על טיעוניו הקבועים‪ ,‬אך הפעם הוא מדבר בכעס רב‬
‫ומעלה גם אירועים מהעבר שראוי לדון בהם )‪:(973-962‬‬

‫אתה‪ ,‬במו פיך האשמת אותי ברציחות‪ ,‬עריות ואסונות‪ /,‬אותן נשאתי כאומלל‬
‫‪/‬בניגוד לרצוני; כך הרי חפצו האלים הזועמים‪ /,‬אולי בשל זרע ]משפחתי[ קדום‬
‫כלשהו‪ /.‬הרי לא תוכל למצאני אשם במעשה טעות‪ /,‬טעות כלשהי‪ ,‬שבגללה חטאתי‬
‫כלפי עצמי וקרוביי‪ /.‬שכן למדני‪ ,‬אם גזירה כלשהי נגזרה‪ /‬על אבי‪ .‬בנבואות‪ ,‬שיומת‬

‫‪Knox (1957) p. 42-43 ; Dodds (1966) pp. 44-4710‬‬
‫‪11 Dodds (1966) p. 46‬‬
‫‪Knox (1957) p. 4312‬‬
‫‪13 Dawe (1982) p. 232‬‬

‫גליון ‪69 38‬‬