Page 8 - תאטרון 34
P. 8

‫רוזינה קמבוס‪ ,‬לעומתו‪ ,‬היתה שחקנית‬

                  ‫משוכללת‪ ,‬מלוטשת‪ ,‬מן האסכולה‬

                  ‫המקצועית המעולה של התיאטרון‬

                  ‫הרומני‪ ,‬כזאת ששייפה והקציעה את‬

                  ‫ייחודה של כל דמות מעשרות‬

                  ‫דמויות־המשנה שגילמה על הבד ועל‬

                  ‫הבמה‪ .‬בניגוד למור‪ ,‬כוחה היה בחוסר‬

                  ‫הרגשנות שבביצועיה‪ ,‬בעוצמה המאולפת‬

                  ‫והמדויקת מאוד שהפיקה מעצמה‪ .‬דווקא‬

                  ‫אחד מתפקידיה האחרונים‪ ,‬הפחות‬

‫רוזינה קמבוס ז"ל‬  ‫זוהרים וגרוטסקיים – תפקיד ניצולת‬
                  ‫השואה‪ ,‬האם המאמצת של התינוק‬

                  ‫הערבי החיפני‪ ,‬שהוריו הפקירוהו‬

‫בסערת הנכבה בהשיבה לחיפה מאת בועז גאון )התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה‬

‫‪ – (2008‬הוא אחד הזכורים ביותר‪ .‬מאבקה על הילד שגידלה נגד האם הביולוגית‬

‫הפלסטינית‪ ,‬שכמוה היתה קורבן של נסיבות טראגיות‪ ,‬הזכיר בנחישות שבו‪ ,‬בהתגברות על‬

‫הרגשות הגואים‪ ,‬את הביצוע המזהיר של גרושה על־ידי זהרירה חריפאי במעגל הגיר‬

                  ‫הקאווקזי מאת ברטולט ברכט בתיאטרון חיפה‪.‬‬

‫ענת גוב היתה מחזאית מזן שונה מרוב המצליחנים בכוכבים הותיקים של הכתיבה‬
‫הדרמטית בארץ‪ .‬אישיותה שידרה יושר כובש‪ ,‬ומחזותיה – דוגמת החברות הכי טובות‪,‬‬
‫ליסיסטרטה ‪ ,2000‬עקר בית‪ ,‬אוי אלוהים!‪ ,‬בעיקר יצירות בעלות מסר חברתי מוצהר‬
‫ופוליטי מובלע‪ ,‬פמיניסטי בדרכה האישית – שידרו יושרה‪ .‬הם שיעשעו‪ ,‬הצחיקו‪ ,‬אבל לא‬
‫ניסו להתחנף לקהל‪ ,‬ולטאטא את האמירות "השמאלניות" בתיאטרון הבית הקונפורמיסטי‬
‫שלה מתחת לשטיח‪ .‬קו אופי יצירתי זה ניכר אפילו במישור האישי‪ .‬המחזה הראשון שלה‪,‬‬
‫קומדיה מורבידית למדי בשם אהבת מוות‪ ,‬הטרים את קיצה בשנים רבות‪ ,‬ובמחזה האחרון‬
‫שלה סוף טוב היא דיברה בגלוי על מחלת הסרטן שלה‪ ,‬על מאבקה ברפואה ה"הומניסטית"‬

       ‫ובניסיונותיה לשעבד את איכות החיים של חולים סופניים לניסויים רפואיים עקרים‪.‬‬

‫במאמר "להציץ במציץ‪ :‬תחבולות אירוניות ואלימות במחזאות הנשים החדשה בישראל"‬
‫)"תיאטרון ‪ ,"05‬מאי ‪ (2001‬הצבעתי על לוחמנותה הרעיונית של ענת גוב באיצטלה‬

                        ‫משעשעת‪ ,‬שרבים נפלו ברישתה‪ ,‬בחברות הכי טובות‪ .‬להלן קטע‪:‬‬

‫השימוש באסטרטגיות פמיניסטיות מורכבות ומיליטנטיות למדי מתגלה‪ ,‬למרבה הפלא‪,‬‬
‫דווקא בלהיטו של התיאטרון הקאמרי בשנתיים האחרונות – חברות הכי טובות מאת‬
‫ענת גוב בבימויה של עדנה מזי"א – שרוב המבקרים לא ראו בו אלא "הצגת בידור‬
‫משעשעת ביותר" )נעמי דודאי‪ ,‬ג'רוזלם פוסט‪ ( 10.3.99 ,‬או "הצגה משעשעת על‬
‫אשה‪ ,‬מטבח וסקס" )אליקים ירון‪ ,‬מעריב(‪ .‬רק שני מבקרים – ולא סתם‪ ,‬אלא גברים!‬
‫– מיכאל אייזנשטאט )פליי אינטרנשיונל( ושי בר־יעקב )ידיעות אחרונות(‪ ,‬אבחנו‬
‫את היצירה כ"קומדיה חכמה"‪ ,‬התשובה הישראלית לניתוח דגם הידידות הגברית‬
‫במחזה המפורסם של יסמינה רזה אמנות‪ .‬אולם דומה שכל המבקרים נפלו קורבן‬

                  ‫‪  6‬גליון ‪34‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13