Page 5 - תאטרון 37
P. 5
עירא אבנרי
על תיאטרון שוליים ותיאטרון שולי
כאשר האנרגיה מופנית רובה ככולה למאבק ההישרדות ,אין פלא
שהיום ,יותר מאי-פעם ,נמדדים יוצרי הפרינג' בעיקר בכישוריהם
כמפיקים ,והרבה פחות בכשרונם כבמאים
בחודש יולי 2013בחר בי עיתון הארץ לאחד מעשרת אנשי התיאטרון המשפיעים בעת הזאת
בישראל .שיחות המברכים הראשונות תפסו אותי באוניברסיטת תל-אביב ,בעיצומה של
תליית הודעות על מועדי ההצגות הבאות של השחף ,יצירתי הבימתית האחרונה.
סיטואציה פרדוקסלית-לכאורה זאת משקפת היטב את מעמדו של הפרינג' במרחב העכשווי
של התיאטרון הישראלי .מצד אחד ,חלק מהעשייה בו מעורר התעניינות ,ואפילו תהודה קטנה
)באופן טבעי ,יותר בקהילת התיאטרון מאשר בקרב הקהל הרחב( ,עד כדי כך שכמה מיוצריו
זוכים להכרה והוקרה יחסית )שוב ,בעיקר בתוך גבולות הקהילה(; מצד שני ,אפילו אותם בני-
מזל הזוכים להכרה והוקרה יחסית נאלצים עדיין ,מדי חודש ,להשקיע את מרצם ,זמנם וכספם
הפרטי במאמץ הנואש להבטיח את הישרדותן של היצירות הבימתיות שלהם.
כאשר האנרגיה מופנית רובה ככולה למאבק ההישרדות -תחילה במישור ההפקה של ההצגה
)ליהוק השחקנים; איתור חללי חזרות מדי יום; מאמץ סזיפי לתאם מועדי חזרות בין שלל
עיסוקיהם של השחקנים; מציאת במה ליצירה; גיוס תקציבים; וכך הלאה( ואחר-כך במישור
ההרצה שלה )איתור מועדים אפשריים להצגה שלא יתנגשו בלוחות ההצגות של התיאטרונים
שבהם עובדים השחקנים; שיווק היצירה במשאבים דלים; מאמץ לגייס קהל רב ,במטרה לכסות
את עלויות ההרצה; וכך הלאה( -אין פלא שכמעט לא נותר זמן ,כסף וכוח לעבוד על שיפורה
ושכלולה של היצירה עצמה .במציאות העצובה הזאת ,עצם העלאתה של היצירה ,ולא איכותה
האמנותית ,היא עיקר הישגם של היוצרים .לנוכח הגידול המתמיד בעלויות הכספיות של
תהליך היצירה ,מחד ,והצטמצמותן המתמדת של אפשרויות היצירה ,מאידך -היום ,יותר
מאי-פעם ,נמדדים יוצרי הפרינג' בעיקר בכישוריהם כמפיקים ,והרבה פחות בכישרונם
כבמאים .ביחס לגודל האוכלוסיה בכלל וקהילת יוצרי התיאטרון בפרט ,היקפי יצירת הפרינג'
בישראל מרשימים מאוד ,בהשוואה למרבית מדינות העולם .אין ספק שהדבר קשור למציאות
החיים המאוד-לא-פשוטה כאן ,ולמתח ולאלימות הנלווים אליה באופן מתמיד ,המיתרגמים
גיליון 37 4
