Page 7 - תאטרון 37
P. 7
בעיקר חומרים שמרניים-יחסית בתוכנם ובצורתם ,שלפחות בעבר היו יכולים להיות מוצגים
בתיאטרון הרפרטוארי .ניתן בדין לומר שאם התיאטרון הרפרטוארי הפך לתיאטרון מסחרי,
הפרינג' הוא כיום התיאטרון הרפרטוארי האמיתי.
יהיה זה מוטעה לחשוב שדלותו התקציבית של הפרינג' היא
הסיבה העיקרית למצב עגום זה של הרבה מהומה )כמות( על
מעט מאומה )איכות(.
העובדה שמרבית היצירות הבימתיות המוצגות כיום בישראל מחוץ לגבולות התיאטרון
הרפרטוארי ראויות להגדרה "תיאטרון שוליים" רק מבחינה תקציבית ,ולא מבחינת השפה
האמנותית ואמצעי המבע שלהן ,מוכיחה כי בעייתו האמיתית של הפרינג' הישראלי אינה
מצוקתו הכלכלית ,בוערת ככל שתהיה ,אלא היעדרן של זהות אמנותית מגובשת ושל אג'נדה
פרפורמטיבית-אידאולוגית.
דומה שכדאי להציב על סדר היום את התובנה המצערת הבאה :לנוכח הרגרסיה המתמדת
במדדי התעוזה והעומק של התיאטרון הרפרטוארי הישראלי ,בהשוואה למצבו בימי הקמתו
של תיאטרון הסימטה ,העובדה שהפרינג' כאן כמעט שאיננו מאתגר כיום בחריגותו ובאחרותו
את הממסד מייתרת במידה מסוימת את הצורך בקיומו .אין פסול במעבר של יוצרים ויצירות
מן הפרינג' אל התיאטרון הרפרטוארי ,במיוחד אם העוברים מצליחים לשמור על היושרה
האמנותית שלהם תוך שיפור תנאי ההפקה; אך השוליים האמנותיים אינם מוגדרים כשלב
ביניים אפשרי בדרך אל המרכז הממוסד :הם אחרים ושונים ממנו ,באופן מהותי -וככאלה,
אמורים להציג לו אלטרנטיבה אמנותית ומוסרית כאחד .כל עוד הפרינג' ,באיכותו הצורנית
והתוכנית ,יהיה "תיאטרון רפרטוארי במחירי סוף עונה" ,כלומר יציע לקהל הצגות שרובן,
למעט חריגים נפלאים ,נבדלות באופן מהותי מהצגות התיאטרון הממוסד רק בתקציבן הזול,
אך לא בשפתן הבימתית ובערכים האמנותיים שלהן ,אין לנו אלא לומר בצער כי הוא בוגד
בייעודו האידיאולוגי.
הדור הצעיר בישראל מתחבט כיום באופן בלתי-פוסק עם שאלת האופק :לאן ,אם בכלל,
מתקדמים הדברים המאכלסים את מציאות חיינו כאן ,ולשם מה אנו עושים אותם .טווח
האפשרויות הפתוחות בפני דור הצעירים לא רק שאינו גדול יותר מזה של דור הוריו -
בתחומים רבים ,כולל בתחום העשייה התיאטרונית ,הוא אפילו מצומצם יותר .ייתכן כי
תקציבים גדולים יותר מבעבר ,גם אם לא מספיקים ,מוזרמים כיום ממשרד התרבות והספורט
אל הפרינג' ,וייתכן כי יותר קבוצות תיאטרון ויותר יוצרים עצמאיים זוכים לתמיכה כספית
מהמדינה )גילוי נאות :גם אני זכיתי לתמיכה כספית מן המנהל בכמה מיצירותיי(; ובכל זאת,
תודעה של מחסור ,היעדר אפשרויות ,אופק מעורפל )שלא לומר בלתי-קיים( ,ובמקרים רבים
גם נימה של דכדוך ,אופפות את העשייה בפרינג' הישראלי של .2014אם נוסיף לכך את נ
תחושת היעדרם של אופק מוסרי ,פוליטי וכלכלי במדינה -ואין טעם להתווכח כעת אם
גיליון 37 6
