Page 102 - תיאטרון 34
P. 102

‫טוענת שאלוני מהווה מעין חוליית מעבר בין הדורות‪ 4‬ומצטרפים אליה ניסים קלדרון וגרשון‬
   ‫שקד שטענו כי אלוני מייצר במחזותיו את מה שנתן זך כינה בשירה "ספרות ללא עולם"‪5.‬‬

‫לאן אם כן‪ ,‬יש לשייך את אלוני מבחינה היסטוריוגרפית? ומה משמעות הדבר מבחינה‬
‫פואטית ואידיאולוגית? ברצוני להציע קריאה שתבקש לבחון את התשתית האידיאולוגית‬
‫והפואטית שעולה מן המחזה הנסיכה האמריקאית ואת היחס ביניהם‪ ,‬תוך שימוש במושג‬
‫ה"תהום" של חיים נחמן ביאליק כפי שהיא עולה מתוך מסתו "גילוי וכיסוי בלשון"‪6‬‬

                                                                      ‫והכפילות המצויה בה‪.‬‬

‫במסתו "גילוי וכיסוי בלשון" משנת ‪ ,1916‬עוסק חיים נחמן ביאליק בתהליך שעוברות‬
                    ‫המילים שהיו מלאות בקדושה ועברו תהליך של חילון‪ .‬המסה נפתחת כך‪:‬‬

‫"בני אדם זורים בכל יום לרוח‪ ,‬בכוונה ולפי תומם‪ ,‬מילים חומרים חומרים‪ ,‬אותן ואת‬
‫צירופיהן השונים‪ ,‬ורק מועטים מהם יודעים או מעלים על לב מה היו המילים ההן בימי‬
‫גבורתן‪ .‬כמה מאותן המילים לא באו לעולם אלא אחרי חבלי לידה קשים וממשוכים של דורות‬
‫הרבה‪ .‬כמה מהם הבהיקו כברקים פתאום ובטיסה אחת האירו עולם מלא‪...‬יש מילים – הררי‬
‫אל‪ ,‬ומילים – תהום רבה‪....‬יש מילה שהכריעה בשעתה עמים וארצות‪ ,‬מלכים הקימה‬
‫מכסאותם‪ ,‬מוסדות ארץ ושמים הרגיזה‪ .‬והנה בא יום והמילים ההן ירדו מגדולתן והושלכו‬

                ‫לשוק‪ ,‬ועתה בני אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים‪7".‬‬

‫לא ניתן שלא לחוש את התפיסה הרומנטית שעולה מדבריו של ביאליק‪ ,‬את הגעגוע אל העבר‪,‬‬
‫אל קדושת המילים שאינה עוד ואת הצער על היעדרה‪ .‬אך ביאליק אינו נשאר כבול‬
‫לרומנטיקה ומיד בתום דברים אלו הוא אומר‪" :‬היש לתמוה על כך? אין מהרהרים אחר מידות‬

            ‫הטבע‪ .‬כך מנהגו של עולם‪ :‬מילים עולות לגדולה ומילים יורדות ונעשות חולין"‪8.‬‬

‫חמוטל צמיר‪ ,‬במאמר שעתיד להתפרסם בכתב העת מכאן‪ ,‬טוענת שהפער בין הגעגוע אל מה‬
‫שאבד לבין ההבנה שזה טבעו של עולם‪ ,‬הוא הוא הדבר שבו עוסקת המסה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬היא‬

‫‪" 4‬רב שיח על ניסים אלוני"‪ ,‬משתתפים‪ :‬מיכאל גורביץ'‪ ,‬חיים שוהם‪ ,‬ש‪ .‬שפרה וגרשון שקד‪ ,‬במה ‪,95-96‬‬
                                                                                   ‫אביב‪-‬קיץ ‪.69 ,1983‬‬

‫‪ 5‬גרשון שקד‪ ,‬הסיפורת העברית‪ ,‬כרך חמישי‪ :‬בהרבה אשנבים בכניסות צדדיות )תל אביב‪ :‬הקיבוץ‬
              ‫המאוחד‪ ; 133 ,(1998 ,‬ניסים קלדרון‪ ,‬פרק קודם )תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.11 ,(1985 ,‬‬

‫‪ 6‬חיים נחמן ביאליק‪" ,‬גילוי וכיסוי בלשון"‪ ,‬מתוך‪ :‬פרויקט בן יהודה‬
‫‪ .http://benyehuda.org/bialik/article02.html‬מסתו של ביאליק היא מורכבת ומכילה בתוכה סתירות‬
‫פנימיות‪ .‬לצערי‪ ,‬לא אוכל להרחיב במסגרת זו על שלל היבטיה של המסה‪ .‬לקריאה נוספת על מסתו של‬
‫ביאליק ראו‪ :‬חמוטל צמיר‪" ,‬בין תהום לעיוורון‪ :‬תיאולוגיה פוליטית וחילון העברית אצל גרשם שלום‬
‫וביאליק"‪ ,‬עתיד להתפרסם בכתב העת מכאן י"ג‪ ,‬המחלקה לספרות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ; .‬אריאל‬
‫הירשפלד‪" ,‬מתי עולם מזדעזעים‪ :‬על יחסו של ביאליק אל מקורותיו ב'גילוי וכיסוי בלשון'"‪ ,‬על "גילוי‬
‫וכיסוי בלשון"‪ :‬עיונים במסתו של ביאליק‪ ,‬עורכים‪ :‬צבי לוז וזיוה שמיר )רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר אילן‪,‬‬

                                                                                 ‫‪ 145-150 ,(2001‬ועוד‪.‬‬
                                                                                        ‫‪ 7‬ביאליק‪ ,‬שם‪.1 ,‬‬
                                                                                        ‫‪ 8‬ביאליק‪ ,‬שם‪.1 ,‬‬

                                                                         ‫‪ 100‬גליון ‪34‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107