Page 99 - תיאטרון 34
P. 99
ביכורי מחקר
המשמעות ,אלא עוסק בחגיגת פני השטח של הייצוג וברלטיביזציה של המשמעות ולכן תומך
אינהרנטית בסטטוס קוו .כך הופכת האמנות שלו לממלכה נפרדת ומנותקת מהמציאות,
הפועלת על פי הגיון החליפין של השוק .לכן ,לטענתו של קאונסל ,החופש שהיצירה של
וילסון מציעה לנו הוא החופש של הצרכן – החופש לבחור במשמעות בה אנו מעוניינים מבין
האלטרנטיבות בנות החליפין המוצעות לנו37.
גם אם יש בעמדתו זו של קאונסל יותר משמץ של אמת ,הרי שנדמה כי בכל זאת מתרחשת
על במתו של וילסון חקירה של מנגנוני הפרספציה של הצופה ,חקירה שגם את שורשיה ניתן
למצוא אצל ברכט .בתיאטרון הברכטיאני ,הניכור המונע את הישאבות הקהל ליצירה אמור
להסיט את מוקד העניין של הצופה ממעקב אחר העלילה והשתלשלויות של סיבה ותוצאה
לניתוח של התהליך המוצג על הבמה 38.באופן דומה ,בתיאטרונו של וילסון המיקוד של
הצופה עובר באופן בלתי נמנע מן הניסיון הבלתי אפשרי לפענח את המסמנים המופיעים על
הבמה אל תהליך הצפייה והפרספציה .מובן שהדבר אינו ייחודי לעבודתו של וילסון ,אך נדמה
שבתיאטרונו האידיוסינקרטי ,בעיקר בשלב המוקדם ,המכשולים שהועמדו בפני הצופה
בניסיון לפענח את משמעות היצירה היו גבוהים במיוחד .חקירת מנגנוני הפרספציה על במתו
של וילסון מתרחשת בסיוע אמצעים שונים ,כגון ההילוך האיטי שיוצר הזרה שיכולה להביא
אותנו לראות דברים מוכרים בעיניים חדשות ,או העלאה על הבמה של אובייקטים מוכפלים,
לעתים תוך שבירת חוקי הפרספקטיבה .גם אם לא מועבר לצופה באמצעים אלו מסר ספציפי
וגם אם החקירה המתרחשת על במתו של וילסון עוסקת בעיקר בסוגיות פנים-אמנותיות
וברפלקסיביות עצמית ,הרי שעצם העלאת שאלות העוסקות בפרספציה של הקהל יכולה
לגרום לצופה לשאול שאלות לגבי האופן שבו הוא רואה את העולם ,ואולי אף לשנות אותו.
מבחינה זו התיאטרון של וילסון הוא פוליטי במובן הרחב של המילה :גם ללא אג'נדה פוליטית
ספציפית ,הוא בעל השלכות פוליטיות ,חברתיות ואישיות על צופיו 39.בנוסף ,כך הוא גם
עונה על ההגדרה של ברכט עצמו במקומות שונים בנוגע לייצוג מנכר כסוג של הזרה ,ייצוג
המאפשר לזהות את מושאו אך בו בזמן גורם לו להיראות זר ובלתי מוכר ) (ST 7:32או
המפשיט אירוע או דמות מאיכותם המוכרת והברורה מאליה ,ויוצר תחושה של השתאות
וסקרנות ביחס אליהם ).(ST 3:101
***
אף על פי שהניתוח ההשוואתי שלעיל הוא בגדר בחינה ראשונית וחלקית שיש להוסיף ולהתעמק
בה ,ניתן לגזור ממנו כמה מסקנות .ביניהן מצויה התובנה שווילסון הצליח ליצור ניכור באופן
37 Counsell, "Robert Wilson," 204-206.
38 :Patterson, Revolution in German Theatre, 158.
39ראו גם .Aronson, American Avant-Garde Theatre, 6-7
גיליון 9734
