Page 94 - תיאטרון 34
P. 94
שעמדו לרשותם :בדומה ל Modellbücher-של ברכט ,שכללו תיעוד תיאורי וצילומי של
ההפקות ,מתעד גם וילסון את העבודה על הפקותיו בוידיאו ובכתב.
הדגש בפרטים קטנים ומחוות סובטיליות ,החזרות ,ההילוך האיטי ,האופי הריטואליסטי
והאבסטרקציה הגוברת של שפתו הבימתית של וילסון מדגישים כולם את ההשוואה
המתבקשת בין התיאטרון שלו לבין תיאטראות המזרח הרחוק 21.אין זה מפתיע כי תיאטרון
המזרח הרחוק היה גם אחד ממקורות ההשראה העיקריים למושג הניכור של ברכט ,שאף
טבע את המונח הגרמני לניכור ,Verfremdung ,לאחר צפייה בלהקת השחקנים הסינית של
מיי לאן-פאנג ) .(Mei Lan-fangבחיבורו "אפקטים של ניכור במשחק הסיני" )(1935
תיאר ברכט את השחקן הסיני כמי שאינו מודע לקיומו של הקיר הרביעי ומשחק באופן
"טבעי" מחד גיסא ,אך גם כמי שנמצא תמיד בשליטה כמו בהופעה ריטואליסטית ,מי שמשיג
את אפקט הניכור באמצעות קשר לקסם ושהופעתו היא קרה ומרוחקת ).(ST 5: 166-182
נדמה כי חלק ניכר מן התיאור הזה מתאים לתיאטרונו של וילסון יותר מאשר לזה של ברכט.
זאת ועוד ,חשוב לזכור כי הרגש העיקרי שאותו ביקש ברכט למנוע באמצעות ההרחקה
והאיפוק הרגשי של השחקן הוא הזדהות הצופה וכי לא הייתה לו התנגדות ליצירת רגשות
אחרים בקרב קהלו ) .(ST 3:70, 263לכאורה ,נדמה כי בכך נבדלת במתו של ברכט מן
הבמה הקרה והמנוכרת רגשית של וילסון ,שנעדרת כמעט לחלוטין כל תצוגה אקספרסיבית
של סממנים חיצוניים של רגש .האנס-תיס להמן ) (Hans-Thies Lehmannמסביר כי
הפורמליזם של התיאטרון הפוסטדרמטי כגון זה של וילסון עלול לבטא קור קשה מנשוא,
בעיקר בעבור מי שמצפים לראות על הבמה עולם חווייה אנושי פסיכולוגי .הוא מוסיף ומציין
כי פורמליזם זה מנכר במיוחד בעקבות כליאתו של הגוף האנושי החי והחם המוצג על הבמה
בתוך דפוס ויזואלי 22.עם זאת ,חשוב לציין כי על אף הקור הרב המאפיין אותו ,למעשה גם
התיאטרון של וילסון אינו מתנגד לרגש או לתגובה רגשית של השחקן או הצופה :כתיאטרון
המתאפיין באסתטיקה בלתי מניפולטיבית ושאינו כופה תגובה ספציפית כלשהי על קהלו
)בעיקר בשנים המוקדמות( 23,מובן שהוא אינו כופה על הצופה לעקוב אחר עלילה או
להזדהות עם דמות .אולם ,בדיוק כפי שהוא אינו נוקט אסטרטגיות הכופות על הצופה תגובה
רגשית ,כך החופש שהוא מציע גם אינו מונע מן הצופה לחוש רגשות :מכיוון שהצופה חופשי
לעבור במהלך הצפייה כל תהליך שהוא בוחר בו ,הוא יכול גם לחוש רגש ,ויש הגורסים
אפילו כי מתחת לקור החיצוני של עבודתו מבעבע ים של רגשות סוערים .24.וילסון עצמו,
21ראו ,לדוגמה.Shevtsova, Robert Wilson, 43 ,
22 Lehmann, Postdramatic Theatre, 95.
23ריצ'ארד פורמן הבחין בכך כבר בשלב מוקדם מאוד ,בביקורת שכתב על אחת מהצגותיו הראשונות של וילסון.
Richard Foreman, “The Life and Times of Sigmund Freud,” The Village Voice, 1 January 1970.
24 Holmberg, The Theatre of Robert Wilson, 193.
92גליון 34