Page 97 - תיאטרון 34

‫ביכורי מחקר‬

‫הקהל‬

‫הן ברכט והן וילסון מייחסים חשיבות רבה לקהל כשותף אקטיבי באירוע התיאטרוני‪ .‬כל‬
‫מטרת התיאטרון הברכטיאני היא למעשה הצופה‪ :‬הניכור נועד לנער אותו מהזדהותו הפסיבית‬
‫ולעודד אותו לצפייה ביקורתית שתביא אותו לפעולה‪ .‬כך נוצרה מערכת יחסים חדשה בין‬
‫הקהל לבמה‪ :‬לא עוד צופה פסיבי‪ ,‬אלא משתתף פעיל שברכט נותן לו תפקיד חשוב )וגם‬
‫הרבה קרדיט( כמי שאמור לראות את המתרחש על הבמה ולהבין שעליו ליטול אחריות‪,‬‬
‫לקבל החלטות ולמנוע את הדברים שהוא רואה עליה מלהתרחש בעולם המציאות ) ‪ST‬‬

‫‪31.(2:116-17‬‬

‫גם אצל וילסון שמור תפקיד חשוב לקהל‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬מאפייני התיאטרון שלו‪ ,‬כגון‬
‫הפירוק‪ ,‬הפרגמנטציה‪ ,‬העדר הנרטיב ועצמאות השכבות‪ ,‬כל אלה הביאו להתהוותה של‬
‫יצירה שאינה שולטת בתגובות הצופה ואינה מכתיבה לו אינטרפרטציה‪ .‬משמעות הדבר היא‬
‫שהיצירה מותירה בידי הצופה את האפשרות להחליט כיצד להתמודד עם המרכיבים הנפרדים‬
‫המוצעים לו – בין אם על־ידי נטילת חלק פעיל בתהליך האמנותי באמצעות השלמת החוויה‬
‫והענקת משמעות למתרחש על הבמה‪ ,‬ובין אם על־ידי סירוב לבנות משמעות כלשהי‪ 32.‬זהו‬
‫כמובן מימוש רעיונו של בארת על מות המחבר כהולדת הקורא )ובמקרה זה הצופה(‪ 33.‬צופה‬
‫זה הופך למקום שבו מתרחשת עבודת האינטרפרטציה של המידע המורכב והסותר לעתים‬

‫המוצג על הבמה‪.‬‬

‫בהקשר זה מעניינת במיוחד תובנתו של אנדז'יי וירת‪ ,‬שמזהה תהליך הדרגתי שמקורו‬
‫בברכט‪ ,‬של היעלמות דיאלוג השיחה שעל הבמה לטובת מה שהוא מכנה השיח הדרמטי –‬
‫פניה ישירה של המחבר )והבמאי( לקהל‪ ,‬באופן שמשנה את חלוקת החלל בתיאטרון‪ :‬אם‬
‫בדיאלוג השיחה מרחב הדיבור )‪ (Sprechraum‬היה זהה לבמה‪ ,‬הרי בשיח הדרמטי כולל‬
‫מרחב זה גם את הבמה וגם את הצופים‪ .‬וירת מציין כי ברכט כבר החל להשתמש בדיאלוג על‬
‫מנת לתקשר עם הצופה המובלע‪ ,‬ואילו וילסון מהווה בעבורו דוגמה מרכזית לשיא מגמה זו‬
‫שהוא מכנה השיח הדרמטי‪ ,‬וזאת בזכות העובדה שהוא מערב את קהלו בתהליך היצירה וכך‬
‫מקיים עמו תקשורת‪ .‬באופן זה מראה וירת כי מאחורי ההפרדה הפיזית החמורה שבין הקהל‬
‫לבמה בתיאטרונו של וילסון )ההפוכה לברכט‪ ,‬לכאורה( ניתן לגלות גם חלוקה אחרת של‬

‫‪ 31‬ראו גם ‪.Patterson, Revolution in German Theatre, 177‬‬
‫‪ 32‬חוקרים רבים התייחסו לתפקידו החשוב של הקהל בפרפורמנס בכלל ואצל וילסון בפרט‪ .‬ראו במיוחד ‪Erika‬‬

‫‪Fischer-Lichte, The Show and the Gaze of Theatre: A Europen Perspective (Iowa City: University of‬‬

‫‪.Iowa Press, 1997), 269-72‬‬

‫‪33 Barthes, “Death of the Author,” 148.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪9534‬‬