Page 76 - תיאטרון 34
P. 76

‫השפה והעולם‬

‫מושג הייצוג מבטא את אחת האפשרויות להבנת הקשר שפה‪-‬עולם‪ 22.‬מילים בשפה מייצגות דברים‬
‫בעולם‪ .‬השאלה הנשאלת היא כמובן מהו היחס המתקיים בין המסמן ובין המסומן ‪ -‬באיזה אופן הם‬
‫קשורים זה בזה? בדרך כלל אנו מתייחסים אל היחס בין השפה לעולם כמובן מאליו‪ :‬השפה מתארת‬
‫את המציאות‪ .‬אולם‪ ,‬פוקו טוען כי אנו צריכים להבחין בין תיאוריות שונות של ייצוג לאורך‬

                                                                                 ‫ההיסטוריה‪.‬‬

‫בתקופת הרנסנס ‪ -‬התפיסה הרווחת היא כי העולם כולו מורכב ממערכות סימנים הקשורות זו בזו‬
‫בקשר פנימי‪ ,‬מהותי‪ .‬כל מערכת סימנים משקפת מערכת אחרת וקשורה בה ‪ -‬מילים‪ ,‬מספרים‪,‬‬
‫צלילים; כולם מהווים סימנים שונים שרומזים זה לזה וניתנים לפענוח על ידנו‪ .‬דוגמא ידועה מאוד‬
‫היא ההקבלה בין מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס כשהראשון מסמן את משנהו‪ .‬האדם הינו‬
‫מיקרוקוסמוס ומהתהליכים של האדם ניתן להשליך וללמוד על התהליכים המתרחשים בקוסמוס‬
‫ולהפך )עמדה שניתן למצוא לה דוגמאות רבות אצל שייקספיר(‪ .‬בתפיסה כזו תפקידנו כבני אדם‬
‫הוא לפענח את הסימנים ‪ -‬לראות את המשמעויות המצויות מאחורי הקשרים המתקיימים בין‬
‫מערכות הסימנים השונות‪ .‬גם השפה‪ ,‬בהיותה אוסף של מייצגים‪ ,‬קשורה בקשר פנימי לעולם‬
‫שאותו היא מייצגת‪ .‬המילה לחם אינה אקראית אלא קשורה "באמת" אל הלחם במציאות שעליו היא‬
‫מצביעה‪) .‬בתפיסה כזו יש מקום לשאלה מה הקשר בין לחם למלחמה ‪ -‬שהרי אם המילים המייצגות‬
‫אותם קרובות זו לזו ומקיימות ביניהן קשר הרי שמשמעות הדבר שגם הדברים בעולם מקיימים‬
‫ביניהם סוג של קשר‪ (.‬לאור תפיסה זו קל להבין את מרכזיותה של מטפורת ה‪theatrum mundi -‬‬

                                                                  ‫על במות תיאטרון הרנסאנס‪.‬‬

‫אלא שפרדיגמת ייצוג זו עברה‪ ,‬לטענת פוקו‪ ,‬מהפכה והשינוי שבה מצביע‪ ,‬לאמיתו של דבר‪ ,‬על‬
‫המעבר לעת החדשה‪ ,‬לתקופה שפוקו מכנה 'התקופה הקלאסית'‪ .‬במאה ה‪ 17-‬מתחילה תמונת ייצוג‬
‫חדשה‪ :‬מילים בשפה עדיין מייצגות דברים בעולם אלא שהתפיסה היא כעת שהן מסמנות אותם‬
‫באופן קונבנציונלי‪-‬הסכמי ולא על פי קשר פנימי מהותי‪ .‬השפה יכולה לתת תיאור איזומורפי‬
‫למציאות אך הקשרים בין המילים לדברים אינם 'עמוקים' ואינם מצריכים פענוח‪ .‬פרדיגמה כזו‪,‬‬
‫אומר פוקו‪ ,‬הינה תפיסה פחות נאיבית של ייצוג‪ .‬הקושי שמתעורר כאן הוא שלא ניתן לייצג בשפה‬
‫את יחס הייצוג עצמו כי לשם כך היינו צריכים‪ ,‬כביכול‪ ,‬לצאת אל מחוץ לשפה‪ .‬הפרשנות‬
‫המפורסמת של פוקו ל‪) las meninas-‬נערות החצר( של ולסקז מצביעה על הקשיים הללו במושג‬
‫הייצוג‪ .‬השפה הינה ראי של המציאות‪ ,‬שיקוף שלה ותו לא‪ ,‬ולכן איננו יכולים לדבר על האופן שבו‬
‫השפה מייצגת את הדברים בעולם שכן מראה אינה יכולה לשקף את עצמה‪ .‬כדי לדבר על תהליך‬

                                                ‫השיקוף אנחנו צריכים לראות "מעבר למראה"‪.‬‬

‫‪ 22‬מכאן ואילך תיאור תפיסתו של פוקו נעשה על פי‪ :‬מישל פוקו‪ ,‬המילים והדברים ‪ -‬ארכיאולוגיה של‬
                                              ‫מדעי האדם‪ ,‬תרגום‪ :‬אבנר להב )תל‪-‬אביב‪ :‬רסלינג‪.(2011 ,‬‬

                                                                           ‫‪ 74‬גליון ‪34‬‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81