Page 79 - תיאטרון 34

‫ביכורי מחקר‬

‫וגעגועיו ולחשוף בפניהם את זהותו‪ .‬יוסף המפוצל – שגם כעת מגולם ע"י שני שחקנים שונים ‪-‬‬
‫בוחן את האחים ומנסה להגיע להחלטה כיצד לפעול‪" .‬מה רצונו של אלוהים? באיזה סיפור מעשה‬
‫אנו נמצאים?‪ ...‬ועכשיו עלינו מוטל שנהיה מעצבים אותו יפה יפה כך שנעמוד לרשות האלוהים‬
‫במלואנו כמות שאנו" הוא מתלבט וחוזר ומפנה את תשומת ליבנו להיותו סובייקט ואף אובייקט‬
‫בסיפור ‪ -‬נתון לרצונו של אלוהים מחד גיסא‪ ,‬ומעצב את סיפורו שלו מאידך גיסא‪" .‬המחזה יוצג‬
‫בעליצות חגיגית"‪ ,‬הוא מכריז‪ ,‬וכמובן ישנה כעת משמעות כפולה ומטא‪-‬תיאטרונית למילה‬
‫"המחזה"‪ .‬הסיבתיות הכפולה המוצגת בסצנה זו ‪ -‬האנושית מחד והאלוהית מאידך‪ ,‬זו שדנה את‬
‫האחים לכף חובה ומצדיקה את הענשתם‪ ,‬וזו שדנה אותם לכף זכות ומבינה כי הם רק מילאו את‬
‫חלקם ותפקידם כדי שתכנית גדולה יותר תוכל להתממש ‪ -‬זו בדיוק המציאות הכפולה שהאמצעים‬

‫המטא‪-‬תיאטרוניים חושפים ומנכיחים על הבמה‪.‬‬

‫סיפור יוסף הוא בין היתר סיפור של הכרה‪ .‬במקרא‪ ,‬בסיפור יוסף‪ ,‬השורש ה‪.‬כ‪.‬ר הוא שורש מנחה‬
‫והוא חוזר מספר רב של פעמים ‪ -‬יוסף מכיר בחלומותיו‪ ,‬אך האחים אינם מכירים בכוחו ומוכרים‬
‫אותו‪ ,‬יוסף במצרים מכיר את אחיו‪ ,‬אך הם אינם מכירים אותו‪ ,‬יהודה לומד להכיר בכוח עצמו‬
‫ומתוך כך יכול להיות מנהיג ‪ -‬מנהיג שיכול לעמוד מול יוסף ולהביא את יוסף לידי צורך לחשוף את‬
‫זהותו בפני אחיו‪ .‬מנהיג שיכול להביא לרגע הכרה גדול ‪ -‬הן של האחים זה את זה והן הכרה בתכנית‬
‫אלוהית שכיוונה את הדברים למקום שאליו הם אמורים להגיע‪ .‬מתוך ההכרה הזו יכולים האחים‬
‫לסלוח זה לזה ‪ -‬להכיר איש בערכו של האחר‪ .‬הבחירה של ברנר ללהק את אותם שחקנים לארבע‬
‫הדמויות המרכזיות ‪ -‬יעקב‪ ,‬יוסף‪ ,‬יהודה ופרעה ‪ -‬גורמת לכך שהמפגשים הם תמיד במובן כלשהו‬

‫מפגש של כל דמות עם עצמה‪ .‬כאשר מדובר בסיפור של הכרה יש לכך משמעות עצומה‪.‬‬

‫ראינו כיצד אמצעים מטא‪-‬תיאטרוניים יכולים לשרת את המפגש בין הדת לתיאטרון על־ידי העלאת‬
‫שאלות על האמת‪ ,‬הזהות אישית והתכנית האלוהית‪ .‬ברצוני לעמוד עתה ביתר פירוט על שלוש‬

‫נקודות מרכזיות העולות מתוך השימוש של ברנר וסמיר באמצעים מטא‪-‬תיאטרוניים‪.‬‬

‫הכניסה אל תוך הסיפור‬

‫המופע מעשה ממלך עניו פותח באדם הרוצה להיכנס אל תוך סיפור‪ .‬הוא ניצב מול שומר השער‪25‬‬
‫ומתחנן בפניו כי יתיר לו לעבור בשער ‪ -‬הוא חייב פעם אחת להגיע אל סוף הסיפור‪ .‬במשיח משיח‬
‫מבקשות הדמויות להיכנס לסיפור של שבתאי צבי ‪ -‬רק על־ידי החייאת הסיפור על הבמה הן יהיו‬
‫מסוגלות להגיע להבנה מסוימת של האירועים שאירעו במציאות‪ .‬התמונה הפותחת את בפתח עיניים‬

‫היא בחלומות יעקב‪ :‬השחקנים כולם עומדים ב'פריז' בפאתי הבמה‪ ,‬מקשיבים‪ .‬השחקן‪ ,‬שכפי שמיד‬

‫‪ 25‬שומר השער הוא דמות הלקוחה מסיפורו של קפקא ‪ -‬לפני שער החוק‪ ,‬המהווה‪ ,‬בנוסף לסיפורו של ר'‬
‫נחמן את אחד המקורות למופע‪ .‬ראו פרנץ קפקא‪ ,‬המשפט‪ ,‬פרק תשיעי‪ :‬בבית הכנסייה‪ .‬תרגום‪ :‬ישורון‬

‫קשת )תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת שוקן‪.(1964 ,‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪77 34‬‬