Page 30 - תאטרון 43

‫צלעות‪ .‬ובסוף‪ ,‬ממש בקצה הקסילופון‪ ,‬במקום של הטונים הגבוהים ביותר‪,‬‬
‫העצמות הקטנות של האצבעות‪ ,‬האגודלים‪ ,‬השיניים‪ .‬כן‪ ,‬בסוף בסוף באות‬
‫השיניים‪ .‬זה הקסילופון‪ ,‬שעליו האיש השמן עם פסי הגנרל מנגן‪ .‬זה לא נגן‬

‫משונה‪ ,‬הגנרל הזה?‬

‫האלוף (מהוסס)‪ :‬כן‪ ,‬מאוד משונה‪ .‬מאוד‪ ,‬מאוד משונה!‬

‫בקמן‪ :‬כן‪ ,‬ועכשיו זה רק מתחיל‪ .‬עכשיו החלום רק מתחיל‪ .‬אז ככה‪ ,‬הגנרל‬
‫עומד לפני הקסילופון הענק שלו מעצמות אדם ומתופף שיר לכת עם התותבות‬

‫שלו‪( .‬שר)‬

‫האלוף‪ :‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬כמובן‪( .‬מצטרף לזמזום)‬

‫בקמן‪ :‬ואז הם מופיעים‪ .‬אז הם נכנסים לזירה‪ ,‬הגלדיאטורים‪ .‬אז הם עולים מתוך‬
‫קברי האחים‪ ,‬והאנקות המדממות שלהם מצחינות עד לירח הלבן‪ .‬ולכן‪ ,‬הלילות‬
‫הם כאלה‪ .‬מרים כמו חרה של חתולים‪ .‬אדומים‪ ,‬אדומים כמו לימונדת פטל על‬
‫חולצה לבנה‪ .‬אז הלילות הם כאלה‪ ,‬שאנחנו לא מסוגלים לנשום‪ .‬שאנחנו‬
‫נחנקים‪ ,‬כשאין לנו פה לנשק ואבסינת לשתות‪ .‬עד הירח‪ ,‬הירח הלבן‪ ,‬מצחינות‬
‫אז האנקות המדממות‪ ,‬אדוני האלוף‪ ,‬כשהמתים באים‪ֵ ,‬מ ֵתי הכתמים של‬

‫הלימונדה‪.‬‬

‫בת‪ :‬הוא השתגע? הירח לבן‪ ,‬הוא אומר! לבן! הירח!‬

‫האלוף (בשלווה)‪ :‬שטויות! מובן מאליו שהירח הוא צהוב‪ ,‬כמו תמיד‪ .‬כמו לחם‬
‫דבש! כמו עוגת ביצים‪ .‬תמיד היה צהוב ‪ ,‬הירח‪.‬‬

‫בקמן‪ :‬לא‪ ,‬אדוני האלוף‪ ,‬לא לא! בלילות האלה‪ ,‬כשהמתים באים‪ ,‬הוא לבן‬
‫וחולה‪ .‬אז הוא כמו בטן של בחורה בהריון‪ ,‬שהטביעה את עצמה בנחל‪ .‬כל כך‬
‫לבן‪ ,‬כל כך חולה‪ ,‬וכל כך עגול‪ .‬לא‪ ,‬אדוני האלוף‪ ,‬הירח הוא לבן בלילות‪,‬‬
‫שבהם באים המתים‪ ,‬והאנקות המדממות שלהם מצחינות להחריד כמו חריוני‬
‫חתולים עד לב הירח הלבן החולה והעגול‪ .‬דם‪ .‬דם‪ .‬אז הם קמים מקברי האחים‬
‫עם תחבושות מרקיבות ומדים מוכתמים בדם‪ .‬אז הם צפים ועולים מן‬
‫האוקינוסים‪ ,‬מן הערבות והמדבריות‪ ,‬מן היערות הם באים‪ ,‬מן החורבות‬
‫והביצות‪ ,‬שחורים מהכפור‪ ,‬ירוקים‪ ,‬רקובים‪ .‬מן הערבה הם קמים‪ ,‬חסרי עין‪,‬‬
‫בלי שיניים‪ ,‬גידמים‪ ,‬פיסחים‪ ,‬קרועי מעיים‪ ,‬חשופי מוח‪ ,‬קטועי ידיים‪,‬‬
‫מחוררים‪ ,‬מסריחים‪ ,‬עיוורים‪ .‬כמו מבול נורא הם נסחפים ובאים‪ ,‬אינסופיים‬
‫במספרם‪ ,‬אינסופיים בסבלם! הים המחריד האינסופי הזה של המתים מטפס מעל‬
‫גדת הקברים ומתפשט רחב‪ ,‬דייסתי ומדמם על פני העולם‪ .‬ואז אומר לי הגנרל‬
‫בעל הפסים‪ :‬סמל בקמן‪ ,‬אתה מקבל את האחריות‪ .‬תעשה מפקד‪ .‬ואז אני עומד‬
‫לי שם‪ ,‬לפני מיליוני השלדים המגחכים גיחוך חלול‪ ,‬לפני השברים‪ ,‬לפני‬

‫‪ 28‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬