Page 28 - תאטרון 43
P. 28
בת (לא בנימה עוינת ,אלא יותר באימה) :אבא ,תגיד לו כבר ,שיסיר את
המשקפיים .אני מקבלת צמרמורת כשאני רואה את זה.
בקמן :נחמד ,אדוני האלוף .אנחנו אוכלים לנו לשובע ,אדוני האלוף ,ממש
לשובע ,אדוני האלוף .אנחנו לובשים חולצה חדשה וחליפה .ואז אנחנו מדליקים
את התנור ,אדוני האלוף ,כי הרי יש לנו תנור ,ושופתים את הקומקום לכוסית
תה עם רום .ואז אנחנו מורידים את התריסים הוונציאנים ומניחים לעצמנו
לצנוח לכורסה ,כי הרי יש לנו כורסה .אנחנו מריחים את הבושם העדין של
רעייתנו ולא דם ,נכון ,אדוני האלוף ,לא דם ,ואנחנו שמחים לקראת המיטה
הנקייה ,כי הרי יש לנו מיטה ,לשנינו ,אדוני האלוף ,שכבר מחכה לנו בחדר
השינה ,רכה ,לבנה וחמה.
בת :האיש הזה עושה לי צמרמורת.
האלוף (לא תקיף) :אבל אני דווקא מתרשם שאתה אחד מאלה שקצת מלחמה
בלבלה להם את הראש ואת המושגים .למה לא הלכת לקצונה? אז היה לך
כרטיס כניסה לחוגים אחרים לגמרי .היתה לך עכשיו אישה נורמלית ,והיה לך
גם בית נורמלי .היית בן אדם אחר לגמרי .למה לא הלכת לקצונה?
בקמן :הקול שלי היה שקט מדי ,אדוני האלוף ,הקול שלי היה שקט מדי.
האלוף :אתה רואה ,אתה שקט מדי .תגיד את האמת ,אחד מאלה ,שקצת עייפים,
קצת רכרוכיים ,מה?
בקמן :לגמרי ,האלוף .ככה זה .קצת שקט .קצת רכרוכי .ועייף ,אדוני האלוף,
עייף ,עייף ,עייף! אני לא יכול לישון ,אדוני האלוף ,אף לילה ,אדוני האלוף.
ולכן אני בא הנה ,לכן אני בא אליך ,אדוני האלוף ,כי אני יודע ,שאתה יכול
לעזור לי .אני רוצה סוף סוף לישון פעם! חוץ מזה אני לא רוצה כלום .רק
לישון .שינה עמוקה ,עמוקה.
האלוף( :לבת) :זה אחד מאלה ,שחזרו עם שריטה קלה מהמלחמה .הפרעות
פוסט-טראומטיות .אלה לא מסוכנים.
בת :הוא נראה לי די שחצן ,האדון.
האלוף (מתנשא) :תשאירי את זה לי.
בת :אלוהים ,הוא הרי ישן בעמידה.
האלוף (כמעט אבהי) :צריך קצת יד קשה ,זה הכל .התחרפן קצת במלחמה .איבד
צלם .שכח מה זה להיות חייל .זה לא מראה מלבב ,דבר כזה.
בקמן (מנותק לחלוטין) :אדוני האלוף?
26תאטרון גיליון 43
