Page 33 - תאטרון 43
P. 33

‫מכלי ראשון‬

                                                    ‫אלון אופנהיים בהצגה בחוץ לפני הדלת‬
‫רק כבדיחה) המשקפיים האידיוטיים האלה‪ .‬אתה חייב לבצע את זה בליווי‬
‫מוזיקלי‪( .‬צוחק) אלוהים‪ ,‬החלום המדהים הזה! כפיפות סמיכה‪ ,‬כפיפות סמיכה‬
‫בליווי קסילופון! לא‪ ,‬יקירי‪ ,‬אתה נולדת לבמה! האנושות פשוט‪ ,‬פשוט תמות‬
‫מצחוק!!! הו‪ ,‬אלוהים! (צוחק בדמעות ומתנשף) ברגע הראשון בכלל לא תפסתי‬
‫שאתה רוצה להרביץ קטע קומי כזה‪ .‬האמת היא שהיה לי רושם‪ ,‬שאתה קצת‬
‫דפוק בראש‪ .‬לא יכולתי לנחש‪ ,‬שאתה קומיקאי כל כך מבריק‪ .‬טוב‪ ,‬יקירי‪,‬‬
‫הכנת לנו ערב כזה מקסים –שווה שתקבל משהו בתמורה‪ .‬אתה יודע מה? רד‬
‫למטה‪ ,‬קח לך שם מים חמים‪ ,‬תתרחץ‪ .‬תיראה כמו בן‪-‬אדם‪ .‬ואז תבקש שיתנו‬
‫לך אחת מהחליפות הישנות שלי‪ .‬כן‪ ,‬אני מתכוון לזה! תיפטר מהסמרטוטים‬
‫הישנים שלך‪ ,‬שים עליך איזו חליפה ישנה שלי‪ ,‬בשמחה‪ ,‬אתה יכול בשקט‬
‫לקחת את זה‪ ,‬קודם כל תחזור להיות בן אדם! קודם כל תחזור שוב להיות בן‪-‬‬

                                                                                          ‫אדם!!!‬
‫בקמן (מתעורר ולראשונה מתפכח מהאפאטיה שלו)‪ :‬בן אדם? להיות? שאני קודם‬
‫אחזור שוב להיות בן אדם? (צורח) שאני אהיה בן אדם? כן‪ ,‬אז מה אתם? בני‬

                                    ‫אדם? בני אדם? מי? מה? כן? אתם בני אדם? כן?!‬
                                                      ‫בת‪ :‬אבוש‪ ,‬הויסקי הטוב שלך נעלם!‬
                                                                                    ‫האלוף‪ :‬לא!‬
                                                                                         ‫בת‪ :‬כן!‬

                                  ‫‪ 31‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38