Page 37 - תאטרון 43
P. 37
מכלי ראשון
(מארש צבאי שבסופו ירייה)
Make a grave for the unknown soldier
Nestled in your hollow shoulder
The unknown soldier
Breakfast where the news is read
Television children fed
Bullet strikes the helmet’s head
מנהל (מפוחד) :לא רע ,באמת ,לגמרי לא רע .אפילו טוב .למתחיל זה יפה
מאוד .אבל כל העסק קצת חסר חיים ,אישי הצעיר והיקר .לא מספיק תוסס.
חסר הברק המסוים .זה מדגדג את הצופים ולא נושך אותם .המוסר השכל –
והתובנה העמוקה יותר חסרים .זה עדיין יותר מדי פלקטי ,מפורש מדי –
בקמן (מאובן ,נכחו) - :מפורש מדי.
המנהל - :צעקני מדי .ישיר מדי ,אתה מבין ,עוד חסרה לך הקלילות –
בקמן (מאובן ,נכחו) - :הקלילות.
המנהל - :העליזה ,תחושת העליונות .חשוב על היוצר ה קלסי שלנו גיתה .גיתה
יצא עם הנסיך שלו לשדה הקרב – ולאור מדורת המחנה חיבר אופרטה.
בקמן (מאובן ,נכחו) :אופרטה.
המנהל :זאת גאונות! זה ההבדל הגדול!
בקמן :כן ,מה שנכון נכון ,זה באמת הבדל גדול!
המנהל :ידידי היקר ,בוא נחכה עוד שנתיים שלוש .התאזר בסבלנות .עבוד על
עצמך ,שייף את עצמך ,תתפתח .זה בהחלט די יפה ,כמו שאמרתי ,אבל זו
עדיין לא אמנות.
בקמן :אמנות ,אמנות! אבל זו האמת!
המנהל :כן ,אמת! הרי אין שום קשר בין האמת לאמנות!
בקמן (מאובן ,נכחו) :לא.
המנהל :עם האמת לא תגיע רחוק.
בקמן (מאובן ,נכחו) :לא.
35תאטרון גיליון 43