Page 42 - תאטרון 43
P. 42
בקמן :כן ,זה בדיוק העניין ,אלוהים .אתה לא מסוגל לשנות את זה .אנחנו כבר
לא מפחדים ממך .אנחנו כבר לא מסוגלים לשמוע אותך.
אלוהים :אתם מרעישים מדי!
בקמן :או שאתה שקט מדי ,אלוהים? הם כלאו אותך בכנסיות ,אנחנו כבר לא
שומעים זה את זה .לך ,אבל שים לב ,שתמצא לך איזה חור לפני רדת החשכה
הנצחית .ואל תיפול בחושך ,זקן ,הדרך היא מאוד תלולה.
אלוהים- - :
(הוא הולך)
7.3
בקמן :לזקנים הכי קשה עכשיו ,אלה שכבר לא יכולים להסתגל לנסיבות
החדשות .כולנו עומדים בחוץ .גם אלוהים עומד בחוץ ,ואף אחד כבר לא פותח לו
דלת .רק המוות ,בסוף יש למוות בכל זאת דלת בשבילנו.
האחר :לחיים יש אלף דלתות .מי מבטיח לך ,שמאחורי המוות יש יותר מכלום?
בקמן :אני לא יכול יותר .אתה לא שומע איך הריאות שלי מרשרשות :קחחח – קחחח
– קחחח .אני לא יכול יותר.
האחר :אתה יכול .הריאות שלך לא מרשרשות.
בקמן :הריאות שלי מרשרשות .מה עוד מסוגל לרשרש ככה .תקשיב רגע :קחחח –
קחחח – קחחח – מה עוד מסוגל לרשרש ככה?
האחר :קום ,אתה חולם חלום מוות .החלום הזה יהיה הסוף שלך .תחיה! תחיה!
בקמן :לחיות? אני זרוק ברחוב ,והכל ,הכל ,הכל נגמר .אני בכל אופן מת .הכל
נגמר ,ואני מת .מת מת.
7.4
נערה (בלי לראות אותו) :דג! דג! איפה אתה? דג קטן וקר!
בקמן :אני? אני מת.
נערה :ואני מחפשת אותך בכל העולם!
40תאטרון גיליון 43
