Page 24 - תאטרון 43
P. 24
נערה :ועוד איזו מין רוח אפורה וקוטרית! אני חושבת ,שגם הנשמה שלך
מרכיבה משקפי גז כאלה ,דג מאולתר שכמוך .לגמרי לא יזיק לך ,שערב אחד
תראה הכל קצת מטושטש .הנה ,קח את המעיל.
בקמן :וואו ! מאיזה ענק גנבת אותו?
נערה :הענק הוא בעלי .היה בעלי.
בקמן :בעלך?
נערה :כן .מה חשבת שאני סוחרת בבגדי גברים?
בקמן :איפה הוא? בעלך?
נערה( :מרירה ,חרישית) מת מרעב ,קפא ,נפל – מנין לי לדעת .כבר שלוש
שנים לא שמעתי ממנו כלום.
בקמן :המעיל שלו כל כך ענק ,שאני כמעט טובע בתוכו( .בחיפזון) אני חייב
ללבוש שוב את הבגדים הרטובים שלי .אני מתפגר במעיל הזה .הוא חונק אותי,
המעיל .אני בדיחה מהלכת במעיל הזה .בדיחת זוועה משפילה .אני לא מוכן
ללבוש את המעיל הזה.
נערה (בחום ,מיואשת) :תהיה בשקט ,דג .תישאר במעיל ,בבקשה .ככה אתה
מוצא חן בעיני ,דג .אל תחשוב ,שאני צוחקת עליך ,דג .לא ,דג ,אני לא.
אתה נראה כל כך נפלא כשאתה עצוב ,רוח אומללה ואפורה שכמוך :תשחרר,
דג ,תשחרר .בא לי לבכות כשאתה מביט בי בעיניים הנואשות האלה .תגיד
משהו ,דג ,בבקשה .תגיד מה שבא לך .לא משהו משמעותי ,אבל תגיד משהו.
תגיד משהו ,דג ,כל כך שקט בעולם שאפשר למות .תגיד משהו ,ואז לא
מרגישים כל כך לבד .בבקשה תפתח את הפה .תגיד משהו ,שיהיה כאן משהו.
אתה לא מרגיש את השקט הזוועתי הזה?
בקמן :אני אוהב להביט בך .בך .כן .אבל בכל צעד אני מפחד שזה הולך
אחורה.
נערה :קדימה ,אחורה ,למעלה ,למטה .מחר אולי כבר נשכב לבנים ונפוחים
במים .שקטים וקרים .אבל הרי היום אנחנו עוד חמים .הערב .דג ,תגיד משהו,
דג .הערב כבר לא תשחה לי מכאן ,דג .שתוק .אני לא מאמינה לאף מילה
שלך.
בקמן :אני לא דג.
נערה :דג! דג ,אתה! רוח אפורה ורטובה שכמוך.
22תאטרון גיליון 43
