Page 21 - תאטרון 43

‫מכלי ראשון‬

‫אלון אופנהיים בהצגה בחוץ לפני הדלת‬
‫מאוד שוכחים את המלחמה‪ .‬ואת זה לא רציתי‪ .‬לא חבל? היה כל כך יפה שם‪.‬‬
‫כמה שזה היה יפה‪ ,‬אה‪ ,‬חב ֶרה? אבל את זה כבר לא יכולתי לשאת‪ .‬ואז רציתי‬

‫ליפול למים‪ .‬קלי קלות‪ ,‬חשבתי לי‪ :‬מהמזח‪ְ .‬ש ָלאח‪ .‬עבר‪ .‬נגמר‪.‬‬
‫האחר‪ :‬אתה חלמת‪.‬‬

‫בקמן‪ :‬חלמתי? כן‪ .‬חלמתי שהיא שוב ירקה אותי החוצה‪ ,‬האלבה‪ ...‬הבת‪...‬‬
‫הזקנה הזאת‪ .‬היא לא רצתה אותי‪ .‬היא אמרה שהיא מחרבנת על ה ִטי ָפ ֶלה חיים‬
‫שלי‪ .‬זה מה שהיא לחשה לי לאוזן‪ ,‬שהיא מחרבנת על ההתאבדות שלי‪.‬‬

‫מחרבנת‪ ,‬היא אמרה‪ ,‬הבת אלף המז‪ – ...‬מה זה שם?‬
‫האחר‪ :‬בחורה או משהו כזה‪.‬‬

‫‪ 19‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬