Page 18 - תאטרון 43

‫אלון אופנהיים ומאיה הר ציון בהצגה בחוץ לפני הדלת שהועלתה באנסמבל תאטרון‬
‫תמונע‪ ,‬בבימויו של מתיאס גהרט‬

‫אלבה‪ :‬אתה בטח חשבת שאני נערה רומנטית צעירה עם עור ירקרק חיוור?‬
‫סטייל אופליה עם שושני מים בשערה הפזור? ואז חשבת שתוכל לבלות את‬
‫הנצח בזרועות החבצלת המבושמות שלי? לא‪ ,‬ילדי‪ ,‬נהר הגון מסריח‪ .‬כן כן‪.‬‬

‫משמן ודגים‪ .‬מה אתה רוצה כאן?‬
‫בקמן‪ :‬לישון‪ .‬שם על החוף אני כבר לא מסוגל לשאת את זה‪ .‬אני כבר לא מוכן‬
‫להשתתף בזה‪ .‬לישון אני רוצה‪ .‬למות‪ .‬כל החיים שלי למות‪ .‬לישון‪ .‬סוף סוף‬

‫בשקט לישון‪ .‬עשרת אלפים לילות לישון‪.‬‬
‫אלבה‪ :‬אתה רוצה להבריז‪ ,‬מושתן שכמוך‪ ,‬מה? נדמה לך שאתה כבר לא מסוגל‬
‫לשאת את זה‪ ,‬אה? אתה משכנע את עצמך‪ ,‬שכבר סבלת מספיק‪ .‬בן כמה אתה‬

‫בכלל‪ ,‬טירון שכמוך?‬
‫בקמן‪ :‬אני רוצה לישון‪..‬‬
‫אלבה‪ :‬לישון?? בלילה וערפל לקפוץ למים‪ ,‬כי נשבר לנו? מה אתה כבר לא‬
‫מסוגל לשאת‪ ,‬שובב שכמוך?‬

‫‪ 16‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬