Page 228 - גג 44

‫יגאל בן‪-‬נון‬

‫פולחן יהוה במקרא ‪ -‬ויהדות חז״ל‪:‬‬

‫שני עולמות מנוגדים‬

‫האם הייתה במקרא אמונה באל אחד?‬

‫בעולם העתיק לא התקיימו דתות במובן המודרני של המושג‪ ,‬אלא פולחן‪ .‬אך פולחן אינו‬
‫דת במובן שאנו מעניקיןם לה היום‪ .‬הפולחן בנוי על ריטואל של טקסים במקדשים‪ ,‬על‬
‫קורבן דם על גבי מזבחות ומנחות מן הצומח‪ .‬לעומתו‪ ,‬הדת בנויה על עיקרי אמונה‬
‫דוגמטיים‪ ,‬מנוסחים בטקסטים קנוניים‪ .‬הפולחן אינו זקוק לאמונה אלא למעשים‪ .‬בישראל‬
‫הקורבנות פסקו סופית עם חורבן המקדש בידי טיטוס בעקבות המרד ההרפתקני נגד רומא‬
‫שהחל בשנת ‪ 67‬לספירה‪ .‬הדת החדשה‪ ,‬שנוצרה בהעדר מקדש ובהעדר כוהנים‪ ,‬הפכה‬
‫בהדרגה את ספרי התורה לקנוניים והמירה את קורבן הדם בתפילות‪ .‬יהדות לא היתה‬

‫קיימת בכל התקופה המתוארת בספרי המקרא‪.‬‬

‫בממלכות הקדומות בקדמת אסיה‪ ,‬ביוון וברומי לא תמיד התקיים פוליתאיזם צרוף‪ .‬לרוב‬
‫נבחר ֵאל עליון שעמד בראש שאר ה ֵאלים‪ .‬במקביל‪ ,‬איחדה תופעת הסינקרטיזם את‬
‫תכונותיהם של ֵאלים ואת זהותם לתוך דמותו של ֵאל ראשי אחד‪ .‬לעומת האימפריות‬
‫הקדומות‪ ,‬הדתות המונותאיסטיות‪ ,‬הנצרות והאסלאם‪ ,‬השמידו מיליוני אנשים במהלך‬
‫תולדותיהן כדי לכפות את עקרונות הדת שלהן על עמים אחרים‪ ,‬אף אם גם הם האמינו‬
‫באל אחד‪ .‬הם גם רצחו רבים ממאמיניהם בגלל סטיות זעירות מן הקו האורתודוקסי‬
‫הרשמי‪ .‬מבחינות רבות אפשר לומר שדתות אלה‪ ,‬ובכללן היהדות‪ ,‬אינן בנויות על‬
‫עקרונות מוסריים אלא על ציות מוחלט ל ֵאל ולמה שהחליטו נציגיו‪ .‬בימי קדם התפיסה‬
‫העממית ייחסה לאלוהות תכונות זהות לתכונותיהם של בני אדם‪ .‬לכן ה ֵאל זקוק לבית‬
‫שהוא המקדש‪ ,‬ולמזון בצורת קורבנות ומנחות‪ .‬כמו בני אדם‪ ,‬ה ֵאל מסוגל לכעוס‪ ,‬להיטיב‪,‬‬
‫להבטיח‪ ,‬לצוות‪ ,‬לסלוח‪ ,‬לקנא‪ ,‬לרחם ועוד‪ .‬כוהני ה ֵאל קבעו כללים להגשת קורבנות‪ ,‬בין‬
‫השאר כדי לבקש מן האלוהות לכפר על חטאיו של מגיש הקורבן ולהיטיב עמו‪ .‬הנביאים‪,‬‬
‫לעומתם‪ ,‬לא שבעו נחת מ״עיסקה״ פשטנית זו‪ ,‬דחו אותה‪ ,‬גינו בחריפות את ריטואל‬

‫הקורבנות והציעו במקומו עשיית צדק והתנהגות מוסרית‪.‬‬

‫כדי להבין את הכתוב בספרי המקרא כפשוטם‪ ,‬כלומר על פי כוונת מחבריהם‪ ,‬על הקורא להסיר מפניו‬
‫את המשקפיים האוטמות את מבטו ולהשתחרר מכובד ירושת חז"ל שרובצת עליו‪ .‬רק כך אפשר‬
‫להפריד בין משמעות הטקסט לבין הפרשנות המפליגה של המדרש והאגדה‪ .‬אין זו מלאכה קלה‪ .‬עולמו‬
‫התרבותי של חניך בית הספר הישראלי ספוג באגדות‪ ,‬מדרשים‪ ,‬מזמורים‪ ,‬תפילות‪ ,‬פתגמים ומנהגים‪,‬‬

‫שמקשים עליו את הקריאה הביקורתית של הטקסט‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪86 44‬‬