Page 229 - גג 44
P. 229
"בישראל וביהודה ,התרבות הפוליתאיסטית עברה
מוטציות במפגש עם הדת הפרסית ,והתקרבה לתפיסת
אלוהות אוניברסלית .האלוהות נשארה
אמנם אלוהות לאומית ,אך היא הפכה
ל" ֵאל עליון" גנרי שחולש על כל היקום".
יהדות אינה קיימת בתנ״ך .בכל ספרי המקרא לא קיים כלל רעיון מונותיאיסטי שמכיר בקיומו של
ֵאל אחד בלבד ,מופשט ,ששולט בעולם כולו ופוסל את עצם קיומם של ֵאלים אחרים .בהדרגה,
ובהשפעת התרבות הפרסית ששלטה בעולם הקדום ,החלו להשתמש במושג "אל עליון",
שהתרכזו בו התכונות של ֵאלים רבים .תפישת האלוהות בימי קדם שונה מתפישותינו היום .היא
היתה שוויונית :לכל עם יש ֵאל או ֵאלים משלו .אף ממלכה לא מצאה לנכון לכפות את ֵאליה על
ממלכה אחרת .לכל היותר ,ממלכה אחת היתה יכולה לחשוב שאליה יעילים יותר מ ֵאלי יריביה.
בישראל וביהודה ,התרבות הפוליתאיסטית עברה מוטציות במפגש עם הדת הפרסית והתקרבה
לתפיסת אלוהות אוניברסלית .האלוהות נשארה אמנם אלוהות לאומית ,אך היא הפכה ל" ֵאל
עליון" גנרי שחולש על כל היקוםֵ ,אל טרנסצנדנטי ,כל-יכול ויודע-כול .אפשר לטעון
שהפוליתאיזם של האימפריות הקדומות לא הפך את ריבוי האלים לעיקרון ,כשם שהמונותאיזם
במקרא לא שלל קיומם של ֵאלים אחרים .אפשר אף לשאול האם ֵאל יחיד שכל דת מנכסת
לעצמה עדיף על מצב שלכל עם יש ֵאל משלו? או ,במה יהוה אחד עדיף על יהוה ואשרה?
העולם שלנו מתייחס בצורה אפולוגטית למונותאיזם לעומת הפוליתאיזם הנקרא בזלזול פגאני.
בעיני הדתות המונותאיסטיות עידן הפוליתאיזם אינו אלא תקופת חושך של עמים קדומים או
פרימיטיביים ,שעדיין לא הגיעו לתבונת האמונה ב ֵאל אחד .האפולוגטיקה של המונותאיזם
צמחה במאה ה 16-באירופה ,במטרה להצדיק את המיסיונריות הנוצרית בעולמות שנגלו
אליהם ,ושימשה תירוץ להוכחת עליונותו של הקולוניאליסט על עמי העולם השלישי .חקר
הפולחן היווני-רומי וחקר המקרא מלמדים אותנו ,שעמי האימפריות העתיקות לא הפכו את
הסגידה ל ֵאלים רבים לעיקרון בלעדי .ובמקביל ,המונותאיזם לכאורה במקרא לא היה נקי
מקיומם הלגיטימי של ֵאלים רבים ( ֵאל ,יהוה ,בעל ,אשרה ,עשתרת ,דגון ,תמוז ,שמש ,מלכת
השמים ועוד) .בדרך כלל לאימפריות גדולות היו ֵאלים רבים ולממלכות קטנות מעט ֵאלים או
רק ֵאל אחד ,דוגמת מואב (כמוש) ,אדום (קוס) ,עמון (מלכום).
בעולם ההלני-רומי ריטואל האלים התנהל במישור הממלכתי-אזרחי .יתר על כן ,בהגדרה
הפוליתאיזם אינו דת במובן שאנו מייחסים לדת היום .מטרת הפולחן שבו הייתה בעיקר לדאוג
למדיניות גלובלית אחידה ,שתבטיח בין היתר את ביסוס מעמדו של הקיסר בכל חלקי האימפריה.
באלכסנדריה הקוסמופוליטית ,ההלנים ראו עצמם כחסידיו של פוליתאיזם מתון שניצב בין הפולחן
הרב-אלילי של המצרים לבין המונותאיזם של היהודאים בזמנם .הפילוסופים היוונים הקדם-סוקרטיים
ַּגג גיליון 87 44