Page 234 - גג 44

‫רעיוני‪-‬תאולוגי‪ ,‬הממסד הדתי מפקיר את העיסוק האמוני‪ ,‬מפנה את מרצו למגרש החילוני‪,‬‬
‫ומנסה לכפות את השקפת עולמו על מי שמתנגד לה‪ .‬ההלכה היהודית לא נוטה היום לפשרות‬
‫על בסיס העיקרון של ״דינא דמלכותא דינא״‪ .‬ההנהגה הדתית‪-‬חרדית מנסה במאמץ נואש‬

‫לחזק את פרישת קהילתם מן הציבור ומניעת השפעת היהדות החילונית על בניה‪.‬‬

‫היום‪ ,‬החברה הישראלית בנויה מקהילות ממודרות ומנותקות יחסית אחת מן השנייה‪ .‬אחרי ‪ 70‬שנות‬
‫מדינה ריבונית‪ ,‬ויותר ממאה שנות התיישבות יהודית‪ ,‬דתיים וחילוניים עדיין לא אוכלים ביחד‪ ,‬לא‬
‫מתחתנים ביחד‪ ,‬לא לומדים ביחד ולא גרים ביחד‪ .‬העמותות המנסות ליצור התקרבות בין דתיים‬
‫לחילוניים הן חד‪-‬סיטריות‪" .‬החילוני" מרגיש תסביך נחיתות בפני "ארון הספרים היהודי"‪ ,‬ולדתי אין‬
‫שום כוונה להתפשר עם ה״חילוניות״‪ .‬הציבור הרחב מייחס לדתיים רגישויות שעל החילוני להתחשב‬
‫בהם‪ .‬החילוני מתקשה לדרוש מן הדתיים לכבד את עקרונותיו ההומניסטיים‪ .‬חייו של האיש הדתי‬
‫סדורים על פי ציוויים דוגמטיים‪ .‬במקביל החילוני מקיים מנהגים דתיים כסוג של פולחן נטול אמונה‪,‬‬
‫כטקס ללא משמעות‪ ,‬וכסמל ללא מסומל‪ .‬תחושות דתיות וצימאון למופלא הם אינהרנטיים לטבע‬
‫האנושי‪ ,‬בדיוק כמו תכונות שליליות בטבע האדם‪ .‬בעמל רב‪ ,‬ההומניסט שם את האדם במרכז‬
‫הוויתו ומנסה לפלס לעצמו דרך זרועת לבטים‪ ,‬דילמות והתנסויות בעולם המושתת על פלורליזם‬

‫רעיוני‪ ,‬על הספק ועל חשיבה לוגית‪.‬‬

‫בישראל לא קם ליהדות ההלכה מנהיג אמיץ דיו שיגנה את העיסוק הדתי במאגיה‪ ,‬בפולחן‬
‫קברים‪ ,‬בקמיעות‪ ,‬כשפים‪ ,‬חרמות והשבעות‪ .‬אף מורה הלכה לא העז לצאת חוצץ נגד תופעת‬
‫הרבנים‪-‬מכשפים שצוברים הון ממצוקותיהם של נדכאים‪ ,‬או נגד העבריינות הרבנית הגואה‪.‬‬
‫היהדות נסחפה לתחום המיסטיקה‪ ,‬הידרדרה לרמת הצבת דוכנים להנחת תפילין ברחובות‬

‫ולזילות הדת בסיסמאות מסוג ״אוהבים אותך יהוה״‪.‬‬

‫היהדות הרבנית שירשה את הפולחן הרפורמי של ספר דברים ולא את תפיסת המוסר של‬
‫הנביאים לא העיזה להיפטר מן המנהג הבעייתי של ברית המילה ונכנעה לאמונות העממיות‪.‬‬
‫לעומת זאת היא התנערה ללא קושי מחוקים במקרא שלא התאימו לזמנם‪ .‬כך חוברו במשך‬
‫הדורות חוקי המשנה‪ ,‬התלמוד והשולחן ערוך שהותאמו למועדי חיבורם‪ .‬ההלכה היא אם כך גורם‬
‫דינמי שנאלץ להשתנות בהתאם לזמנו‪ .‬המאבק הציבורי המתנהל היום נגד מילת נשים העניק‬
‫לגיטימציה מוסרית לפסילת מילת זכרים‪ .‬בעולם הנאור נשמעים יותאר ויותר קולות המגנים את‬
‫הפגיעה בתינוקות‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם יהדות זמננו יכולה להצמיח הוגי הלכה משכילים‪ ,‬נאורים‬

‫וקשובים לרוח הזמן שיחליטו שעל היהדות להמיר את ברית המילה בברית מוסרית?‬

‫היהדות הישראלית הגיעה היום לשפל רוחני ומוסרי‪ .‬יותר מכל היא מאופיינת על ידי עסקני דת‬
‫המשתמשים באמונות תפלות‪ ,‬בקמעות ובמאגיה כדי לגרוף הון על גבם של אנשים במצוקה‪.‬‬
‫היהדות תשרוד בעולם הפוסט אתני רק אם רבניה יוותרו ביוזמתם על קיום מצוות נטולות אמונה‬
‫כפי שבעבר החליפו חכמים את קורבן הדם בתפילה בציבור‪ .‬האם יקום מנהיג שיחזיר את היהדות‬
‫לנאורות ימי הביניים? האם נזכה להוגים מסוג הרמב"ם‪ ,‬אבן גבירול‪ ,‬אברהם אבן עזרא או דוד‬
‫קמחי? האם יקום מורה הלכה חדש שיעז לפרוץ את חומות ההלכה הקיימים ולהתאימן לקידמה‬
‫המדעית? אם לא תיעצר הידרדרותה המוסרית לא ירחק היום בו הדת הקיימת תתמוטט לנגד‬
‫עינינו כבניין קלפים‪ .‬מה יעלה מחר בגורלם של הדתיים הלאומיים‪ ,‬של המתנחלים ושל החרדים‪,‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪92 44‬‬