Page 230 - גג 44
P. 230

‫(מאות ‪ 4-6‬לפנה״ס) אמנם לא דיברו תמיד על ֵאל אחד‪ ,‬אך הם לעגו לייצוגם האנתרופומורפי של‬
‫ה ֵאלים והטיפו להפשטה של האלוהות‪ .‬כבר במאה ה‪ 7-‬לפנה״ס המשורר והפילוסוף קסנופאנס‬
‫מקולופון הסתייג מייחוס תכונות אנטרופומורפיות לאלוהות‪ ,‬בניגוד לנאמר בספר בראשית ״יהוה‬
‫ברא את האדם כצלמו״‪ .‬לדבריו‪ :‬אילו‬לסוסים‬ולפרות‬היו‬זרועות‪ ,‬ואילו יכלו לצייר וליצור‪ ,‬ממש כמו‬
‫אנשים‪ :‬הסוסים היו מציירים אלים בדמות סוסים והפרות ‪ -‬בדמות פרות‪ ,‬והם היו מעצבים את גוף‬
‫האלים בדיוק כמו את גופם שלהם (ק ֶּסנוֹ ַפ ֶּנס‪ ,‬קטע ‪ , 15‬תרגום‪ :‬שמעון בוזגלו)‪ .‬מאוחר יותר‪,‬‬
‫פילוסופים כפורפיריוס מצור‪ ,‬לוקיאנוס מסמוסטה ויאמבליקוס מאפמאה לעגו לטקסים של פולחן‬

                                                                           ‫קורבן דם ולריבוי אלים‪.‬‬

                     ‫מתי הפכו בני ישראל ליהודים?‬

‫בימי האימפריה היוונית‪-‬רומאית‪ ,‬הלנים רבים נשבו בקסמם של כתבי היהודאים‪ ,‬בספרייתם‬
‫הענפה‪ ,‬בחגיהם ובמנהגיהם‪ .‬על פי הערכות רבות‪ ,‬כעשרה אחוז מכלל אוכלוסייתה של האימפריה‬
‫הרומאית היו יהודים או אוהדי היהדות‪ .‬בתקופה זו הצטרפו ליהודאים גרים ואוהדים‪ .‬האוהדים‬
‫מוזכרים בשמות כגון ״יראי יהוה״ ‪ metuentes ,sebomenoi ,caelicolae‬שהצטרפו ליהודאים‬
‫באופן אינדיבידואלי‪ .‬אפשר לומר שבקרב האינטליגנציה ההלינית‪-‬רומית היהדות כבשה את‬
‫העולם בזכות ספרייתה‪ ,‬חגיה ומנהגיה‪ .‬במאה הראשונה לספירה הפילוסוף הרומי סנקה מציין‪:‬‬
‫"בינתיים כה ָּעצמו מנהגיו של עם פושע זה [היהודאים] עד כי נתקבלו על כל העולם‪ .‬המנוצחים‬
‫[היהודאים] נתנו את חוקיהם למנצחים [הרומאים]"‪ .‬מכיוון שאוהדים אלה לא היו יהודאים על פי‬
‫מוצאם האתני ומכיון שנוצר ריחוק בינם לבין המקדש בירושלים‪ ,‬נוצרה בפזורה היהודאית‬
‫בצפון אפריקה ובאנטיוכיה תופעה דתית חדשה‪ ,‬נטולת קורבנות‪ .‬תהליך זה הלך והתעצם‬

     ‫אחרי מרד התפוצות ונדידת יהודאים ממצרים מערבה לכיוון קרתגו הרומאית עד למרוקו‪.‬‬

‫בין המרד הגדול למרד האומלל של בר כוכבא‪ ,‬הרומאים לא אסרו על בנייה מחדש של בית‬
‫המקדש שחרב חלקית‪ .‬היהודאים יכלו לבנותו‪ ,‬אבל מי שיכול היה לממן את בנייתו‪ ,‬היו‬
‫יהודאי התפוצות‪ ,‬באלכסנדריה‪ ,‬קירני‪ ,‬קרתגו הרומאית ואנטיוכיה‪ .‬אך פזורה יהודאית זו‬
‫התרגלה כבר לחיים ללא מקדש וללא קורבנות דם‪ ,‬לכן נמנעו מלבנות את המקדש מחדש‪.‬‬
‫היעדר אפשרות להקריב קורבנות החל עם היווסדה של התפוצה היהודאית באלכסנדריה‬
‫ובקירני בקפריסין ובאנטיכיה במאה ה‪ 3-‬לפנה״ס‪ .‬כיוון שאוכלוסייה זו הגיעה רק לעתים‬

                        ‫רחוקות לירושלים להקריב קורבן‪ ,‬החל תהליך היווצרותה של היהדות‪.‬‬

‫ביטול פולחן הקורבנות אחרי חורבן המקדש העניק משקל יתר לאוצר הספרותי הכתוב של‬
‫היהודאים‪ .‬המפגש בין יהודאים ליוונים בעולם ההלני יצר מצב ש ִאפשר להלנים להפוך‬
‫ליהודים אף על פי שלא היו יהודאים במוצאם‪ ,‬בתנאי שהם מאמצים את מנהגי היהודאים‬
‫ומסורותיהם‪ .‬הדבר התאפשר בעיקר בזכות התרגום ליוונית של חלק מהספרות הישראלית‪-‬‬
‫יהודאית‪ .‬ספרות זו כללה לא רק את ‪ 24‬ספרי המקרא שהפכו בהדרגה לקנוניים אלא גם‬
‫כחמש מאות יצירות נוספות דוגמת ספר בן סירה‪ ,‬ספר חנוך‪ ,‬ספר טוביה או ספר היובלים‬

                                                                  ‫שהיו פופולריים באותה תקופה‪.‬‬

                                   ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪88 44‬‬
   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235