Page 232 - גג 44

‫כך נוצרה היהדות ההלכתית של ימינו‬

‫לשיטתי‪ ,‬אפשר להבחין בחמישה שלבים הכרחיים בתהליך התהוותה של היהדות‪ .‬השלב‬
‫הראשון הוא חיבור ספר דברים בממלכת יהודה סמוך לשנת ‪ 622‬לפנה״ס‪ ,‬בימי המלך‬
‫יאשיהו‪ ,‬והפצתו בתקופה הבתר‪-‬מלכותית‪ .‬מחברו‪ ,‬הסופר שפן בן אצליהו‪ ,‬ביצע רפורמה‬
‫בפולחן והציע כתחליף לפוליתאיזם המקובל פולחן מינימליסטי של "יהוה אחד"‪ ,‬ללא אלים‬
‫נוספים וללא פסלים מלבד פסלו של יהוה‪ .‬יחד עם זאת הוא לא שלל קיומם של אלים‬
‫אחרים‪ .‬למרות שניסו לכפות אותה בכוח‪ ,‬הרפומה של ״יהוה אחד״ נכשלה כישלון חרוץ אבל‬
‫נותרה מנוסחת בכתב‪ .‬אחרי עידן הקורבנות התאולוגיה של ספר דברים הפכה בסיס עיקרי‬

‫להתהוותה של הדת היהודית‪.‬‬

‫המפנה השני התרחש אחרי חורבן ירושלים בידי נבוכדנצר הבבלי בשנת ‪ 586‬לפנה״ס‪.‬‬
‫בעקבות המפלה התערערה ביהודה האמונה ביכולתו של יהוה להגן על עמו ועל ביתו‪,‬‬
‫ובעקבותיה נוצר משבר תיאולוגי חריף שהפך את תודעת הגלות מן הארץ לאיפיון מרכזי‬
‫בספרות התקופה‪ .‬בזכות עריכתה הרפורמיסטית של הסאגה ההיסטורית במקרא והתאמתה‬
‫לתנאיהם של הגולים לבבל הפך רעיון הגלות כעונש על חטאי העם למרכיב מכריע בספרייה‬

‫המקראית‪ .‬כתוצאה מכך הדת היהודית מתקשה להתקיים ללא תנאי גלות‪.‬‬

‫בהשפעת האימפריה הפרסית התפתחה ביהודה השקפה הרואה באלוהות ֵאל עליון‪ ,‬השקפה‬
‫שבאה לידי ביטוי בעיקר בדברי ישעיהו הבתר‪-‬מלכותי‪ .‬מטבע הדברים קיומו של ֵאל עליון‬
‫באימפריה הפרסית מבשר תפיסה אוניברסלית של האלוהות אך היא אינה שוללת קיומם של‬
‫אלים לאומיים‪ .‬חורבן ירושלים בשנת ‪ ,70‬מרד התפוצות במאה ה‪ 2-‬לספירה ותרגום הספרות‬
‫המקראית ליוונית יצרו מפנה שלישי לפיו אפשר להצטרף ליהדות מבלי להיות יהודאי על פי‬

‫המוצא‪.‬‬

‫אחרי הכיבוש הרומאי‪ ,‬שלושה אירועים נוספים הביאו לעיצובה הסופי של יהדות זמננו‪:‬‬
‫התחרות עם הנצרות באימפריה הרומית‪-‬ביזנטית על גיורם של הפגאנים‪ ,‬הפצת המשנה‬
‫והתלמוד החל מהמאה ה‪ 10-‬לספירה‪ ,‬וחיבורו של השולחן ערוך במאה ה‪ .16-‬כך צמחה‬
‫היהדות הפרושית שהתייחסה לכוהני המקדש‪ ,‬שהיו מופקדים על הספרים וכתיבתם‪ ,‬כאל‬
‫אויב‪ .‬הכת הפרושית הפכה עם הזמן ליהדות חז״לית‪-‬רבנית והעולם היהודי מחוץ לבבל קיבל‬

‫בהדרגה את המשנה והתלמוד‪ ,‬בין המאה ה‪ 10-‬ל‪ 12-‬לספירה‪.‬‬

‫המאה ה‪ 10-‬לספירה היא נקודת מפנה בין התרבות ההלנית לתרבות הערבית‪-‬עברית בתפוצה‬
‫היהודית‪ .‬זה גם המעבר בין עולם הפילוסופיה‪ ,‬המדע והפיוט לבין עולם ההלכה האגדה‬
‫שבתורה שבעל‪-‬פה‪ .‬למפנה זה אחראי בעיקר הרב סעדיה גאון מפיום שבמצרים‪ .‬בזכותו‬
‫נוצרה לראשונה זיקה בין היהדות הרבנית‪-‬תלמודית של בבל וארץ‪-‬ישראל לבין קהילות‬
‫המערב בצפון אפריקה‪ .‬בעולם ההלני התנהלה הקהילה היהודית זמן רב ללא השפעת ישיבות‬
‫סורא ופומבדיתא‪ .‬עד אז רוב הקהילות עמדו בהתנגדותן ליהדות התלמודית‪ .‬ביהדות חז״ל לא‬
‫נותר דבר ממשי מהרגלי הפולחן של תושבי ישראל ויהודה מימי המלוכה כפי שהם מתוארים‬
‫בספרי המקרא ואת מקומם תפסה תודעת הגלות‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬מתקשה היהדות‬

‫כאמור להתקיים במדינה יהודית‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪90 44‬‬