Page 236 - גג 44

‫שושנה ויג‬

‫האזוקה‬

‫סיפור‬

‫כבר חודשים היא חוככת בדעתה האם לספר לו את כל מה שהיא מרגישה‪ .‬היא עומדת בשער‬
‫הכניסה לאורחים‪ .‬עוד מעט תלחץ על כפתור מתכתי והשומר בכניסה‪ ,‬איש משירות בתי הסוהר‬
‫שכבר מכיר אותה‪ ,‬ישאל אותה בקול עייף‪ :‬״מי שם?״‪ .‬היא תוהה‪ ,‬כמה פעמים תצטרך לומר‬
‫שהיא ג׳ניה‪ ,‬שבאה לבקר את ולד שיושב באגף ‪ ?12‬היא עונה לו בביטחון ״ג׳ניה״ והוא שומר‬
‫הסף שגופו מוצק בחולצת שב״ס מהודקת ומדים בצבע שחור‪ .‬חגורה וציוד חובה‪ ,‬אלה ואזיקים‪.‬‬
‫פותח לה את השער‪ .‬היא נכנסת בשער כבד ראשון‪ .‬פרוזדור חשוך ושער נוסף‪ .‬חלון קטן שאין‬
‫לראות מי יושב מצדו השני‪ .‬זהו מוריס שומר הסף‪ .‬שוב הוא שואל אותה לשמה‪ .‬ושוב היא‬
‫עונה שהיא מבקרת את האסיר שנמצא בתא באגף האסירים המסוכנים‪ .‬הוא מעיין במסך‬
‫המחשב‪ .‬הנה מצא את ולד והוא בודק האם קיים אישור לביקור הזה‪ .‬לבה פועם בקצב מהיר‪.‬‬
‫רקותיה מזדעזעות‪ .‬היא הבטיחה לבלות עם ולד בחדר ההתייחדות‪ .‬הנה השומר לוחץ על כפתור‬
‫והיא שומעת זמזום ודוחפת את הדלת הכבדה ועומדת בכניסה הבאה‪ .‬היא נזכרת במסוע הזה‪,‬‬

‫שבו היא מניחה את התיק שלה‪ .‬הנה היא תיכף תעבור בידוק קפדני כמו בשדה התעופה‪.‬‬

‫ולד קיבל כדור כחול מהעובד הסוציאלי‪ ,‬קצין בשירות השב״ס‪ .‬הוא נוטל כוס מים‪ .‬מביט במים‬
‫השקופים מעמיד את הכוס מול עיניו‪ .‬מים צלולים שלקח מן הקולר‪ ,‬הוא לוגם בהנאה וחושב‬
‫על הרגעים שעוד נכונו לו‪ .‬חצי חיוך עולה על שפתיו‪ .‬הוא התקדם לתא הזוגי ואין לו ממי‬
‫להסתיר את רגע המבוכה הזה שבו הוא נוטל את הכדור הכחול‪ ,‬כל האסירים שזוכים לביקורים‬

‫מהאישה משתמשים בכדור הפלאים‪ ,‬אחרת אין תרגילים‪.‬‬

‫בתאו על הפלטה הקטנה הכין לשניהם מרק עגבניות‪ .‬קצץ עגבניות דק דק‪ ,‬טיגן בצל‪.‬‬
‫התבלינים היחידים שהסכימו למכור בקנטינה היו שקיות קטנות של מלח ופלפל‪ .‬על ארוחת‬
‫מלכים אין מה לדבר‪ .‬מדד כף אורז וזרק לתוך המרק‪ .‬פניה של אישתו צפו בין אדי המרק‪ ,‬הוא‬
‫השכים היום לפני שהסוהר התורן דפק בכפו על דלת תאו‪ .‬הוסיף ארבע כוסות מים חמים‪ .‬בחוץ‬
‫ירד גשם זלעפות של ראשית חודש ינואר‪ .‬כמו בכל שנה איחר המטר ולא היכה באדמה‬
‫הצמאה‪ .‬כבר דיברו בחדשות שתהיה זו שנה שחונה‪ .‬והוא ולד לא שם לבו למה שקורה בחוץ‪.‬‬
‫מה איכפת לו מגשם או משמש‪ .‬כבר עשר שנים הוא מעבר לחומות והיא אזוקה בעולמה‪ .‬אבל‬
‫ימי הביקור היו אחרים עבורו‪ .‬הוא עקב אחר תחזית מזג האוויר‪ .‬הוא ידע שג׳ניה או יבגניה‬
‫בשמה המלא נוסעת ברכב שכור מן הצפון הרחוק עד לכלא במרכז הארץ‪ .‬יום סופה היה סיוט‬
‫עבורם‪ .‬היא תמיד קיטרה בפניו שזה יום נורא ואיום והיא הגיעה רק כדי לא לאכזב אותו‪ .‬תמיד‬

‫רטנה בפניו פתגם ידוע שבמזג אוויר כזה אפילו את הכלב לא מוציאים החוצה‪.‬‬

‫כמה פעמים ביטלה ביקורים אצלו‪ .‬אישה צעירה שבעלה יושב שנים‪ .‬מה היא אשמה? הילד בן‬
‫עשר ואת האבא מכיר מפגישות חטופות‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪94 44‬‬